עמ"ש 54180-07-23

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך הורי על קטין, כבן חמש, בעקבות הידרדרות במצבה הנפשי של האם, ובעקבות תביעות שונות שהוגשו לבית המשפט לענייני משפחה. פסק הדין המקורי העניק אחריות הורית משותפת, כאשר הילד מתגורר בעיקר עם האב, ולאם משמורת חלקית ולוח זמנים קבוע להסדרי ראייה. האם, שהכנסתה מוגבלת מקצבת נכות בשל היותה מושתלת כליה, ערערה על פסק הדין בעניין הסעדים הכספיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא, דהיינו, חובתה להשתתף במזונות הילד והוצאות ההובלה. ערכאת הערעור פסקה באופן חלקי לטובת האם. הם הסכימו כי הנסיבות החריגות מצדיקות הקלה בהאשמת האם, בהתחשב במצבה הרפואי והנפשי, ובעובדה שעיקר נטל הטיפול בילד נפל על האב. בית המשפט ביטל את דרישת תשלום המזונות החודשי בסך 450 שקל, בהתחשב בהכנסתה המוגבלת של האם, ובפוטנציאל ההשתכרות הגבוה יותר של האב ובבעלותו בנכס. עם זאת, בית המשפט קבע כי על האם להמשיך להפריש 50% להוצאות הבריאות והחינוך של הילד, עד לסכום מקסימלי של 1500 ₪ לחודש, שכן הוצאות אלה היו גבוהות יחסית, והיא קיבלה קצבה לתלויים. כמו כן, בית המשפט שינה את הסדרי ההסעות, וקבע כי בעוד האם תישא באחריות העיקרית להסעה במהלך השבוע, האב יסיע את הילד אל בית האם וממנו לביקורים בסופי שבוע. עוד נקבע בפסק הדין כי אין לפרסם את פרטי הצדדים המעורבים.