ע"ז 26072-05-19

תקציר

פסק הדין דן בתנאים בהם ניתן לתקן או לבטל צו ירושה לפי סעיף 72 לחוק הירושה. היא מדגישה כי צו ירושה הוא הצהרתי ואינו יוצר זכויות אלא מכיר בקיימות. כדי לתקן צו צריכים להתקיים שלושה תנאים: חייבת להיות עובדה או טענה שלא הייתה ידועה לפני מתן הצו, חייבת להיות אפשרות לקבל צו אחר עם המידע החדש, ועל המבקש לפעול בהזדמנות הסבירה הראשונה. אם לא נוצרה הסתמכות, ולא חל שינוי במצבם של צדדים שלישיים, בית המשפט יפרש באופן רחב את סעיף 72. בין הגורמים שנלקחו בחשבון ניתן למנות את אופי המידע החדש, השיהוי בהגשת הבקשה, הסיבות לעיכוב והפגיעה הפוטנציאלית בצדדים. ביחס למקרה הספציפי טענו התובעים כי אי השתתפותם של הנתבעים בהליכים משפטיים בעניין העיזבון מהווה נסיגה מזכויותיהם בירושה. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענה זו. על פי החוק, יורש יכול לחזור בו מזכויותיו רק בכתב, והנתבעים לא עשו כן. אמנם ישנם מקרים חריגים בהם נשקלו הודעות בעל פה, אך לא הובאו ראיות התומכות בטענה זו במקרה זה. הנתבעים לא ביצעו כל פעולה ולא חתמו על מסמכים כלשהם המעידים על רצונם למשוך את חלקם בעיזבון; אכן, הם סירבו לבקשות התובעים לחתום על כתב ויתור. השופטת דחתה גם את טענות התובעים בדבר נטישה וחוסר מודעות לחוק החל, וקבעה כי התובעים, שזכו לייצוג משפטי, היו מודעים היטב לזכויותיהם. השופט הגיע למסקנה כי התביעה נעדרת עילה משפטית וכי אי השתתפותם של הנתבעים בהליך המשפטי אינה מהווה הפקרות או נסיגה מזכויות הירושה שלהם. משנדחתה התביעה, חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות והוצאות בסך 20,000 ₪ בתוך 30 יום. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.