ת"א 2586/03

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשתו של ניב יהונתן לחופשה כדי להתגונן מפני תביעה שהגיש בנק הפועלים סניף שקד. יהונתן, שהוא הדירקטור ובעל המניות בחברת מירה בע"מ, ערב להחזר הלוואה שנתן הבנק לחברה. הבנק ביקש לקבל בחזרה את יתרת ההלוואה, בסך 434,838 שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, אך יהונתן טען כי יש לפטור אותו מהתחייבויות הערבות מסיבות שונות. ראשית, טען כי ההלוואה נועדה להיות "הלוואת גישור" עד למכירת תחנת דלק בבעלותו ובבעלות אשתו, המנוהלת על ידי חברת מירה. לדברי יהונתן, מרגע שנמכרה תחנת הדלק והתקבלו 14 מיליון שקל, הבנק לא הצליח לגבות את החוב המגיע לו, בניגוד לתנאי ההלוואה ולסעיף 6 לחוק הערבות. עם זאת, בית המשפט מצא את טענותיו של יהונתן עמומות ולא נתמכות במסמכים, וציין כי הוא לא סיפק פרטים מהותיים כמו מועד המכירה או משך הזמן שבו הופקד הסכום של 14 מיליון שקל. בית המשפט הדגיש כי נאשם המבקש רשות להתגונן מפני פסק דין מקוצר חייב למסור תיאור מפורט וספציפי של הגנתו. שנית, יהונתן טען כי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שלא תבע יחד איתו את אשתו, שהייתה גם היא ערבה. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי לבנק יש זכות לתבוע כל ערב ביחד או לחוד, ואי עשיית כן אינה מעידה על חוסר תום לב. בנוסף, טענתו של יהונתן כי לבנק היה די כסף לפרוע את החוב נמצאה בלתי סבירה, מה גם שהוא לא פרע את החוב בעצמו כשניתנה לו ההזדמנות. לבסוף, נדחתה גם בקשתו של יהונתן לשלוח הודעת צד ג' לאשתו, שכן בית המשפט קבע כי סיבה זו לבדה אינה מספיקה כדי ליתן לו רשות להתגונן. בית המשפט הדגיש כי על המבקש להציג תשתית עובדתית ופרטים התומכים בהגנתו, דבר שיהונתן לא עשה. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשתו לחופשה כדי להגן על עצמו והורה לו לשלם את הוצאות הבנק, בצירוף ריבית. ניתן פסק דין לטובת הבנק על סמך כתב תביעתם.