רע"א 84017-12-25
החלטה עליון
תקציר
בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של רע"א 84017-12-25** **מבוא** הבקשה שלפנינו עוסקת בשאלת הדרך הדיונית הנכונה להגשת ערעור על החלטות "אחרות" הניתנות על ידי רשם, ובפרט על החלטות הדוחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט יחיאל כשר, קבע כי הבקשה הוגשה לערכאה שגויה, ועל כן נמחקה. **העקרונות המשפטיים המרכזיים** 1. **הבחנה בין החלטות "סופיות" ל"החלטות אחרות"**: החוק מבחין בין החלטות המסיים את הדיון בתיק לגופו (החלטה סופית) לבין החלטות שאינן כאלה (החלטה אחרת). ההבחנה משפיעה על דרכי ההשגה. 2. **דרכי השגה על החלטות רשם**: * **החלטה סופית של רשם**: ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי (סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). * **החלטה אחרת של רשם**: ערעור בזכות לבית המשפט שבו מכהן הרשם (סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט). בענייננו, כיוון שההחלטות ניתנו על ידי שופט המכהן כרשם בבית המשפט המחוזי, דרך ההשגה על החלטות אלו היא ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי עצמו (שם מכהן הרשם). 3. **מעמדה של החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד**: השאלה המרכזית שהועלתה על ידי המבקש נוגעת לסיווגה של החלטה זו. המבקש טען כי מדובר ב"החלטה נושאת אופי שיפוטי מובהק" אשר חוסמת את הדיון בערעור לגופו, ולכן יש לדון בה במסלול של בקשת רשות ערעור. בית המשפט קבע, בהתבסס על פסיקות קודמות, כי החלטה הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, גם אם היא מביאה לסיום הטיפול בתיק, מסווגת כ"החלטה אחרת". זאת, מכיוון שעניינה "טפל לנושא המחלוקת גופה", היינו, היא אינה מכריעה בעצם זכויות הצדדים אלא במישור הדיוני בלבד. **החידוש המשפטי / הבהרת הפסיקה** * **אישורו ויישום של כלל הפסיקה בנוגע לסיווג החלטות**: פסק הדין אינו מחדש הלכה משפטית, אלא מבסס ומיישם כלל קיים ומושרש בפסיקה. הוא מדגיש שוב כי החלטה הדוחה בקשת הארכת מועד אינה נחשבת להחלטה סופית, גם אם היא נושאת השלכות מהותיות מבחינת יכולת הערעור של הצד. * **הדגשת החשיבות של הפנייה לערכאה הנכונה**: פסק הדין ממחיש את החשיבות הקריטית של הגשת ערעור לערכאה הנכונה בהתאם לסיווג המשפטי של ההחלטה. שגיאה בסיווג זה (כפי שאירע במקרה זה, שם הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון במקום ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי) מובילה למחיקת הבקשה. * **התייחסות לטענות המבקש בנוגע ל"אופי שיפוטי מובהק"**: בית המשפט דוחה במפורש את טענת המבקש כי ההחלטה הדוחה את בקשת הארכת המועד נושאת "אופי שיפוטי מובהק" באופן שיש להחיל עליה דין שונה. הוא מבהיר כי גם החלטות בעלות השלכות דומות נחשבות "החלטות אחרות" לצורך דרכי ההשגה. **השפעת פסק הדין** פסק הדין מחזק את הוודאות המשפטית בנוגע לדרך הדיונית הנכונה להגשת ערעורים על החלטות רשם, ובפרט על החלטות דחיית הארכות מועד. הוא מעודד את הצדדים לבחון בקפידה את סיווגן של ההחלטות נגדם ואת הדרך המתאימה להשגה, על מנת למנוע דחיית בקשותיהם בשל טעויות פרוצדורליות. **סיכום** במקרה זה, בית המשפט העליון מוחק את בקשת רשות הערעור לאחר שקבע כי הוגשה לערכאה שגויה. ההחלטות נשוא הבקשה סווגו כ"החלטות אחרות" שניתנו על ידי רשם, ולכן דרך ההשגה הנכונה עליהן היא ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, ולא בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. פסק הדין משקף את הדין הקיים ומדגיש את עקרון הפנייה לערכאה הנכונה.
חקיקה מקושרת
רע"א 84017-12-25 אברהם ארליך נ. משרד המשפטים/פרקליטות המדינה, עליון (6.1.2026)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.