עב"ל 37044-05-19

תקציר

בית הדין החליט כי הערעור שהגישה המערערת, שלקתה באוטם בעקבות סדרת אירועים במקום עבודתה, יידחה. האירועים המדוברים, שיחת טלפון עם אשתו ותחלופת דואר אלקטרוני עם יו"ר ועד עובדים, אינם נחשבים כבעלי זיקה מספקת או קרבה מספקת לעבודתו של המערער. לפיכך, הם אינם מהווים "תאונת עבודה" כהגדרתה בחוק הישראלי. החלטת בית הדין התבססה על הפסיקה הקיימת בנושא, המחייבת בחינה דו-שלבית האם תאונה נחשבת לקשורה לעבודה. ראשית, 'מבחן האל', השואל האם התאונה הייתה מתרחשת בזמן ובמקום בו התרחשה אלמלא העבודה, ושנית, הערכת הקשר ההכרחי בין העבודה לתאונה. במקרה דנן, אופיים האישי של האירועים שקדמו לאוטם, שבמרכזו סכסוך אישי ארוך שנים בין המערער, אשתו ועמיתו, הביא לכך שהקשר לעבודתו של המערער לא היה הדוק דיו כדי להוות תאונת עבודה. זאת ועוד, בית הדין לא התערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר, אשר מצאה כי העמית הנדון לא ניסה לפגוע במשפחת המערער או לגרום לאי התרחשות אירוע במקום עבודתם כנטען. משכך, בהיעדר קשר מוכח בין האירועים לבין עבודתו של המערער, נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 4,000 ₪ בתוך 30 יום.