בש"א 4907/08

תקציר

התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים לתשלום בסך 26,381,898 ₪, שהוא יתרת החוב של הנתבעים הנובע מהסכם הקשור לסלילת כביש 4 בירושלים. התובעים, שהיו בעלי הקרקע שעליה נסלל הכביש, דרשו להשיב את המצב הקודם של הקרקע. לאחר משא ומתן הגיעו הצדדים להסכם לפיו העירייה תרכוש את הקרקע של התובעת במחיר המוסכם. עם זאת, התובעים סברו כי מגיע להם פיצוי נוסף והגישו תביעה לבית המשפט. המדינה התנגדה לבקשה, בטענה כי יש לראות בתביעה כספית הנובעת מהסכם מכר מקרקעין, ולכן יש לשלם אגרה מלאה. בתוך כך, טענו התובעים כי תביעתם נופלת תחת הוראות הפטור בתקנות בתי המשפט, המזכות אותם בהנחה בשכר טרחה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקיבל את טענתם כי יש לסווג את התביעה כתביעה המבקשת פיצויים בגין רכוש שהופקע לצורכי ציבור. כתוצאה מכך, התובעים היו פטורים מתשלום מלוא האגרה והסכום ששולם ביתר יוחזר להם. החלטה זו התקבלה על סמך המבוא להסכם ונסיבות היווצרותו, המעידות על כך שהקרקע נרכשה לצרכי ציבור. בית המשפט הדגיש כי יש לפרש את תקנות האגרות באופן רחב כדי להקל על הגישה לצדק עבור יחידים שרכושם הוקנה לרשות.