ת"א 4103/02
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
התביעה, שהוגשה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ביקשה לקבוע את האחריות לתאונת דרכים שאירעה בבית לחם ברשות הפלסטינית ואת גובה הפיצויים המגיעים לתובעים. התובעים, עזבונו והתלויים בו של הנפגע המנוח, טענו כי מדובר ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הישראלי, ולכן הנתבעים – קרנית (קרן ישראלית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים), הקרן הפלסטינית לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וחברת ביטוח ערבית – אחראים לנזקים. הנתבעים הציגו טענות שכנגד, בעיקר בנוגע לתחולת הדין הישראלי ולשאלת האחריות. קרנית טענה כי התאונה אירעה מחוץ לישראל וכי חוק הפיצויים הישראלי אינו חל; הקרן הפלסטינית טענה כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעות נגדה וכי תקופת ההתיישנות חלפה. חברת הביטוח טענה כי הרכב שביטחה לא היה מעורב בתאונה וכי אין קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין התאונה. בית המשפט בחן את שאלות האחריות וקבע כי התאונה אינה מהווה "תאונה מעורבת" כהגדרתה בחוק, וכי חוק הפיצויים הישראלי אינו חל משום שהמנוח לא עמד בהגדרת "ישראלי" על פי החוק והרכב הפוגע לא היה רשום או בבעלות אזרח ישראלי. כמו כן, נקבע כי הקרן הפלסטינית, בהיותה ישות לא ישראלית, אינה ניתנת לתביעה בבית משפט ישראלי. לפיכך, התביעה נגד כל הנתבעים נדחתה. בהתחשב בנסיבות, החליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות לכל צד.
חקיקה מקושרת
ת"א 4103/02 ג'סאן יוסף מוסא עזיזה נ' אמג'ד עיסא מוחמד אלעזה, מחוזי (23.7.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.