LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 25801-04-20

החלטה שלום חדרה

📋
מספר הליך25801-04-20
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך20 באוקטובר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזחדרה
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמוחמד גבארין נ. מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה
👨‍⚖️
שופטיםקרן מרגולין פלדמן

תקציר

**ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בחדרה בת"א 25801-04-20 (גבארין ואח' נ' המשרד להגנת הסביבה ואח')** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בבקשת התובע לפיצול סעדים, דהיינו, בקשה להתיר לו להגיש תביעה נפרדת בנוגע לסעד חדש של דמי ניצול עסקי, אשר לטענתו צמח לו רק לאחר אישור תוכנית תמל"ל ששינתה את ייעוד המקרקעין נשוא הדיון. הנתבעת, המשרד להגנת הסביבה, התנגדה לבקשה, וטענה כי היא הוגשה באיחור ניכר וכי אין מקום להתירה בשלב זה של ההליך. בית המשפט, בראשות השופטת קרן מרגולין פלדמן, קיבל את עמדת הנתבעת ודחה את הבקשה, תוך שהוא מבסס את החלטתו על מספר נימוקים משפטיים מרכזיים. **עקרונות משפטיים מרכזיים והמצאות משפטיות בהחלטה:** 1. **מועד הגשת בקשה לפיצול סעדים ותקנות סדר הדין האזרחי:** * **העיקרון:** תקנות סדר הדין האזרחי, בנוסחן העדכני, קובעות מועדים ברורים להגשת בקשות לפיצול סעדים. במיוחד, הוגבל המועד להגשת בקשה כזו לשלב קדם המשפט. * **החידוש/היישום:** בית המשפט מדגיש כי עמדתו של התובע, לפיה הגשת הבקשה בשלב זה תייעל את ההליך, אינה מקובלת. חלף המועד המותר להגשת בקשה לפיצול סעדים, והתובע הגיש את בקשתו כחמש שנים לאחר פתיחת ההליך, בשלב מתקדם של ההליך, לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית. בית המשפט קובע כי אין מקום להתיר הגשת הבקשה בשלב זה, ואינו רואה במתן היתר לפיצול סעדים בשלב זה דרך לייעל את ההליך. * **הבחנה מפסקי דין קודמים:** בית המשפט מבחין בין המקרה דנן לבין פסקי דין קודמים אליהם הפנה התובע. בבר"ע 384/88 (מרגלית נ' כהן), התובע עתר לפיצול סעדיו כבר בכתב התביעה, בניגוד למקרה הנוכחי. בת.א. (חיפה) 16811/92 (מנהל מקרקעי ישראל נ' בסט גל בע"מ), ההחלטה ניתנה תחת התקנות הישנות, שלא הגבילו את המועד להגשת בקשה לפיצול סעדים באופן דומה, והתובעת שם הודיעה מראש על כוונתה לפצל את סעדיה. במקרה דנן, הבקשה הועלתה לראשונה בשלב מאוחר, והתקנות החדשות מחייבות הגשה בשלב קדם המשפט. 2. **הבחנה בין עילות תביעה נפרדות:** * **העיקרון:** קיימת חשיבות להבחנה בין עילות תביעה שונות על מנת לבחון האם נדרש פיצול סעדים. כלל "מעשה בית דין" (השתק עילה) נועד למנוע הטרדה של בעל דין מלהתדיין מספר פעמים בשל אותה עילה, ולייעל את ההליך המשפטי. * **החידוש/היישום:** בית המשפט דוחה את טענת התובע כי מדובר בעילות תביעה נפרדות. הוא קובע כי אף שהבסיס המשפטי עשוי להיות שונה, הבסיס העובדתי העיקרי של שתי התביעות הוא אחד – טענת התובע להשלכת פסולת על מקרקעיו ללא רשות. "עילת התביעה" לעניין פיצול סעדים, כפי שפורשה בהלכה הפסוקה (למשל, ע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים), נבחנת כמכלול הנסיבות העובדתיות, "סיפור המעשה". * **יישום על המקרה:** השינוי בייעוד הקרקע, אשר לטענת התובע יצר את העילה החדשה, אירע עוד לפני שהוגשה בקשה לתיקון התביעה בשנת 2023. מכיוון שהמסכת העובדתית הבסיסית (השלכת הפסולת) זהה, אין מדובר בעילות נפרדות באופן שמצדיק התעלמות מהצורך בפיצול סעדים. גם אם אירועים חדשים מייצרים עילה נפרדת (כפי שאולי נאמר בע"א 1894/19 הורוביץ נ' קרן אינטגרל), כאן השינוי בתכנית נכנס לתוקף עוד לפני הגשת הבקשה לתיקון התביעה. 3. **התגבשות הנזק כעילה לפיצול סעדים:** * **העיקרון:** העובדה ששיעור הנזק טרם התגבש אינה מצדיקה כשלעצמה מתן היתר לפיצול סעדים. * **החידוש/היישום:** בית המשפט קובע כי ניתן להתגבר על בעיה זו בדרכים אחרות, כגון הגשת חוות דעת מומחים להערכת הנזק הצפוי, הגשת תביעה לסעד הצהרתי, או סעד הצהרתי חלקי לתקופה מסוימת. כפי שנקבע בע"א 448/88 (בן יאיר השרון בע"מ נ' עיזבון יצחק הדסאי מורטנפלד), ישנן דרכים להתמודד עם מצב זה, ואין הוא מצדיק דחיית החלטות דיוניות הנוגעות למועד ההגשה. 4. **סרבול ההליך הדיוני:** * **העיקרון:** בית המשפט שואף ליעילות דיונית ולמניעת סרבול מיותר של ההליכים. * **החידוש/היישום:** בית המשפט קובע כי הוספת סעד חדש בשלב מתקדם של ההליך, בו כבר ניתנו חוות דעת מומחים בנוגע לטענות התובע בדבר פגיעה כספית (דמי שימוש), אינה צפויה לייעל את ניהול התביעה. יתרה מכך, השינוי בייעוד הקרקע אירע כ-3 שנים לפני הדיון בבקשה, עוד לפני קיום ישיבות קדם-משפט בנוגע לכתבי הטענות המתוקנים, ובטרם חלף המועד להגשת הבקשה. הגשת הבקשה בשלב זה, ללא הסבר מספק לאיחור, מחזקת את המסקנה כי הדבר אינו תורם ליעילות ההליך. **סיכום ומסקנות:** החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של הקפדה על כללי הדיון, ובפרט על מועדי הגשת בקשות ועל טענות דיוניות הנוגעות לפיצול סעדים. בית המשפט מראה כיצד הוא מיישם את התקנות החדשות, תוך הבחנה מפסקי דין קודמים שניתנו תחת תנאים דיוניים שונים. ניתוח "עילת התביעה" כפי שמקובל לצורך דיני מעשה בית דין, יחד עם קביעת העיתוי המתאים להגשת בקשות, מהווה את הליבה של ההחלטה. לבסוף, ההחלטה משקפת את האיזון שעל בית המשפט לשמור בין זכויות התובע לבין הצורך ביעילות דיונית, מניעת סרבול, והגנה על הנתבעים מפני התדיינות חוזרת ונשנית. **המלצות לדיון עתידי:** החלטה זו מעלה מספר נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון בהליכים דומים: * **תכנון אסטרטגי של תביעות:** יש לתכנן את כתב התביעה באופן מקיף, כך שיכלול את כל הסעדים האפשריים הנובעים מעילת התביעה, וזאת כדי למנוע צורך בפיצול סעדים בשלבים מאוחרים. * **מודעות לשינויים דיוניים:** יש להיות מודעים לשינויים בתקנות סדר הדין האזרחי, ובפרט להגבלות המוטלות על הגשת בקשות לפיצול סעדים. * **הנמקה מדויקת של בקשות:** כאשר מגישים בקשה חריגה, כגון בקשה לפיצול סעדים בשלב מאוחר, יש להנמיק אותה באופן מפורט ומדויק, תוך התייחסות לכלל השיקולים הרלוונטיים.

ת"א 25801-04-20 מוחמד גבארין נ. מדינת ישראל - המשרד להגנת הסביבה, שלום (20.10.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית