ת"פ 59804-01-17

תקציר

הנאשם הואשם בהחזקת נשק ברכב בתאריכים 9 ו-11 בינואר 2017 והורשע בשתי העבירות. בית המשפט מביא בחשבון את הערכים החברתיים הנפגעים מן העבירות, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הרווחת והנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, הכוללות: מספר כלי הנשק שהוחזקו ואופיים (שניים אוטומטיים), זמן החזקתם הקצר יחסית, היעדר כדורים והמניעים להחזקה. השופט בוחן מקרים קודמים ואת העונשים המתאימים להם כדי לקבוע עונש הולם. השופט קובע כי מעשיו של הנאשם היו מתוכננים וכי הנזק הצפוי מהם היה ממשי, אם כי לא נגרם להם נזק ממשי. הסוגיה העובדתית העיקרית היא המניע של הנאשם להחזקת הנשק, שהשופט מוצא כהגנה עצמית ולא כנקמה, אם כי טענת הנאשם כי פעל מתוך הגנה עצמית אינה תקפה לחלוטין משום שהמעשה לא נדרש באופן מיידי כדי להדוף סכנה. השופט קובע טווח ענישה מתון של 12-36 חודשים וגוזר על הנאשם 15 חודשי מאסר, 24 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 5,000 שקל, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובנסיבות המיוחדות של המקרה. כמו כן, השופט מורה על חילוט רכבו של הנאשם בו נמצאו כלי הנשק, שכן נעשה בו שימוש משמעותי לביצוע העבירות, ומציין כי כל טענה לבעלות או לזכויות ברכב ניתנת לבחינה על ידי בית המשפט.