בג"צ 8872/06

תקציר

מדובר בעתירה המבקשת לפסול הסדר גירושין בין בני זוג נשואים. העותר, שחויב על ידי בית הדין הרבני בירושלים לתת גט למשיב, טען כי הגט ניתן תחת לחץ ולכן אינו תקף. המשיב, לעומת זאת, טען כי הליכי הגירושין התנהלו באופן חופשי וכי מרבית דרישותיה של העותרת נענו. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הרבני, במיוחד בעניינים הקשורים לדין הדתי. השופט ציין גם את חוסר הצדק של העתירה, שכן טענות העותר בדבר משוא פנים ואי סדרים פרוצדורליים לא היו מבוססות וסותרות את הרישומים הקיימים. זאת ועוד, הבקשה לביטול רטרואקטיבי של הגירושין נדחתה, שכן מדובר בעניינים הלכתיים עדינים שאינם בתחום מומחיותו של בית הדין והדיפה ריח של חוסר תום לב מצד העותר. השופטת הדגישה את החריגות שבפסילת גט ואת ההשלכות החמורות הכרוכות בכך במשפט העברי. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותר בדבר פגמים פרוצדורליים, לרבות הטענה כי הדיונים התנהלו בהרכב שופטים חסר, מה גם שהעותר הסכים במשתמע להסדר. בסופו של דבר נדחתה העתירה, והסדר הגירושין נותר בתוקף. ההחלטה התקבלה על סמך נסיבותיו הספציפיות של המקרה, כאשר בית המשפט הדגיש את חוסר רצונו הכללי להתערב בענייני הלכה עדינים ובשאלות הלכתיות.