ע"א 3766/91

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על חלוקת פרסים בתוכנית הימורי כדורגל המנוהלת על ידי המועצה להסדר הימורים בספורט (המועצה), תאגיד סטטוטורי. ב-9 בפברואר 1991 נדחו מספר משחקי כדורגל בליגות הבכירות באנגליה. המערערים השתתפו בתכנית ההימורים של המועצה לאותו מחזור משחקים, שדרשה ניחוש תוצאותיהם של ארבעה עשר משחקים. המועצה, שהתבססה על מברק מסוכנות הידיעות רויטרס לפיו 11 מהמשחקים נדחו, פרסמה את הניחושים הנכונים, כולל 12 משחקים שהסתיימו בתיקו. עם זאת, לאחר קבלת מידע נוסף, הבינה המועצה כי נערכו פחות מתשעה משחקים, מה שעל פי תוכנית ההימורים משמעותו שלא לחלק את הפרסים. לאחר מכן פנתה המועצה לבית המשפט המחוזי לקבלת פסק דין הצהרתי. בית המשפט פסק לטובת המועצה, והוביל את המערערים לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי לא ניתן להגיש ראיות נוספות בשלב הערעור, שכן המערערים לא הסבירו מדוע לא הושגו קודם לכן. עוד קבע בית המשפט כי על המשתתפים בתוכנית ההימורים מוטל נטל השכנוע להוכיח את טענותיהם, שכן המועצה בסך הכל ביקשה הוראות לניהול כספי ציבור. יתר על כן, מפרשנות סעיפי תוכנית ההימורים עולה כי הכלל לגבי משחקים שבוטלו היה שהם לא נכללו בקביעת הניחוש הנכון. מכיוון שלא היו ראיות לכך שהמשחקים נופלים בגדר החריג של התוכנית לביטולים הקשורים למזג האוויר, חל הכלל הרחב. רשלנות המועצה בפרסום תוצאות שגויות זכתה לביקורת, אך היעדר הוראה בתוכנית ההימורים לתיקון טעויות אלה לא מנע מבית המשפט לעשות כן. בסופו של דבר נדחו הערעורים, והמערערים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין למשיבים.