ת"פ 1290-01-18

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ביטול צו מבחן לאדם המכונה המשיב. המשיב נידון לעבודות שירות אך הפר לכאורה את תנאי מאסרו על תנאי. הדיון התמקד בתוצאות של אי קיום צו מבחן הקבוע בסעיפים 16 ו-20 לפקודת המבחן. על פי הפקודה, לבית המשפט יש סמכות להטיל עונשים נוספים על העבירה המקורית במקום צו המבחן, בהתחשב בשיקולים כגון הזמן שחלף מאז מאסר המבחן ונסיבות אי הציות. המשיב טען כי הפגיעה נבעה מתאונת עבודה, אך השופט לא מצא טעם בטענה זו. נקבע כי המשיב יכול היה להמשיך בעבודות השירות והיעדרותו היוותה הפרה. כמו כן, דחתה השופטת את טענות המשיב בדבר פגמים פרוצדורליים בטיפול בעניינו והפרה לכאורה של "הבטחה שלטונית". השופט גם דחה את בקשת המשיב לנכות את ימי המחלה שלו מיתרת תקופת המאסר, בקובעו כי היעדר תאונת עבודה או קיום התנאים הנדרשים שוללים אפשרות זו. בעקבות זאת בוטל צו המבחן, והמשיב חויב לרצות את יתרת ימי המאסר. ההחלטה עוכבה למשך 30 יום כדי לאפשר למשיב לערער לערכאה גבוהה יותר, ולאחר מכן נדרש להתייצב בכלא הדרים לריצוי יתרת עונשו.