ע"א 17945-06-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את טענת המערערת בדבר החלת כלל "הגולגולת הדקה" בעניינה, שכן הוא אינו מעוגן בראיות שהוצגו. כלל "הגולגולת הדקה" מתייחס לנפגע שהיה לו מום גופני או נפשי קיים שלא בא לידי ביטוי מלא, ותאונה החמירה את הנכות עקב אותו מום. בית המשפט מצא כי מצבה הנפשי של המערערת אכן החמיר בעקבות תאונת הדרכים, אך היא לא הצליחה להוכיח כי התאונה גרמה לה נזק רב מהצפוי בשל מצבה הרפואי הקודם. השופטת מסכימה עם הפחתת נכותה הרפואית של המערערת מ-7.5% ל-5%, בהתבסס על עדות מומחה לפיה המערערת לא מילאה אחר הטיפול הרפואי המומלץ, דבר שהיה עשוי לשפר את מצבה. עם זאת, השופט חולק על ההפחתה הנוספת של הנכות התפקודית על ידי בית משפט קמא ל-2.5%. הם טוענים כי הנכות התפקודית צריכה להיות זהה לנכות הרפואית, כפי שנקבעה על ידי בית משפט קמא, וממליצים לחשב את פיצויי המערערת בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד על בסיס 5% נכות תפקודית. באשר לטענת המערערת כי היה מקום לפסוק לה פיצוי מרבי בגין כאב וסבל, מציינת השופטת כי הסמכות להגדיל את הפיצוי נתונה לשיקול דעת ובדרך כלל אינה נתונה להתערבות ערכאת הערעור. הם לא מאמינים שהמקרה הזה מצדיק התערבות כזו. בסופו של דבר, הערעור מתקבל בחלקו. הפיצויים שנפסקו למערערת בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, וכן הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות, מוגדלים ב-100,000 ש"ח, ובסך הכל 281,663 ש"ח, וחישוב שכר הטרחה מותאם בהתאם. הבטוחה שהופקדה על ידי המערערת מוחזרת לה. ההחלטה מתקבלת על ידי השופטת שלומית יעקובוביץ, סגנית השופט יהודית שבח והשופט יונה אטדגי.