עמ"ת 32461-10-13

תקציר

המדינה ערערה על החלטת ערכאה נמוכה יותר לשחרר את המשיב בתנאי מעצר בית מחמירים עד להכרעה בעניינו. המשיב עמד בפני אישומים רבים הקשורים לתעבורה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים. הוא הורשע בעבר גם בעבירות פליליות ותעבורה אחרות, ועונש המאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו. שופט בית המשפט העליון קבע כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר אינה יכולה לעמוד, בנימוק של חומרת עבירותיו של המשיב ומסוכנותו לציבור. השופט הדגיש את חוסר ההרתעה של המשיב ואת הסיכון הגבוה שיבצע עבירות חמורות נוספות אם ישוחרר. השופט הגיע למסקנה כי יש צורך במעצר, שכן אין חלופה שיכולה להפחית במידה מספקת את הסיכון. לפיכך התקבל הערעור, והמשיב חויב במעצרו עד תום הליכי משפטו. החלטה זו התקבלה בנוכחות המשיב ובא כוחו.