ת"א 54733-11-21

תקציר

השופט במקרה זה פסק לטובת התובע, שתבע את הנתבע בגין לשון הרע לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע. הנתבע חויב לשלם לתובע פיצוי בסך 6,000 ש"ח, הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח, שישולמו תוך 30 יום. ההחלטה התבססה על הצלחתו של התובע להוכיח כי הנתבע השמיץ אותו בפומבי בכך שהאשים אותו בשליחת אנשים לאיים על אדם בשם עוויס, במהלך ישיבת הוועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת. התובע לא הצליח להוכיח מקרים אחרים של לשון הרע, שכן טענותיו לא נתמכו על ידי עדים כלשהם. השופט קיבל את גרסתו של התובע מישיבת הוועדה, ומצא את עדותו עקבית ונתמכת בזו של עוויס, בעוד שגרסתו של הנתבע לא הייתה אמינה. זאת ועוד, הימנעותו של הנתבע מלהציג הקלטה של הפגישה – אותה אישר כי ברשותו – נתפסה כניסיון להעלים ראיות, ובכך תמכה בגרסתו של התובע לאירועים. השופט התייחס גם לניסיונו של הנתבע לטעון לחסינות לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, וציין כי טענה זו הייתה צריכה לעלות בכתב ההגנה, שכן מדובר בטענה מקדמית שיש בה כדי להשפיע על מהלך המשפט. מכיוון שלא כך היה, דחה השופט את הבקשה. בקביעת סכום הפיצוי שקלה השופטת גורמים שונים, ובהם חומרת ההצהרות, הנזק הפוטנציאלי לתובע והנסיבות שבהן נעשו. התובע זכה ב-6,000 ₪, למרות שלא הביא ראיות לנזקים ספציפיים, שכן די היה בנזק הכללי ובהשפלה שנגרמו כתוצאה מלשון הרע.