ת"א 32774-03-13

תקציר

התובע תובע את הנתבע, מומחה אשר נתן חוות דעת מטעם בית המשפט במסגרת הליך הגירושין של התובע, בגין נזקים הנובעים מרשלנות נטענת של הנתבע ומהתנהלותו הבלתי מקצועית. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה משום שאין יריבות בין הצדדים, אין עילה לנזק הנטען של התובע וחסינותו של הנתבע כמומחה שמונה על ידי בית המשפט. השופט מסכים עם טענות הנאשם ופוסק לטובתו. השופט מדגיש כי מומחה בית המשפט אינו מבצע פעולות שיפוטיות והוא רק עוזר לבית המשפט, ולכן הנאשם אינו יכול לטעון לחסינות שיפוטית. כמו כן, השופט דן בסוגיית חסינות העדים וקובע כי כל עוולה שביצע הנאשם אינה תקפה במילוי תפקיד שיפוטי. עוד מציינת השופטת כי טענות התובעת בדבר התארכות מיותרת של ההליכים והתנהלותו הבלתי מקצועית לכאורה של הנתבע כבר הועלו ונדונו בהליך הגירושין המקורי ואף נבחנו על ידי בית הדין הרבני הגדול. השופטת מדגישה את חשיבות חסינות העדים וסופיות הדיונים בהבטחת תפקודה התקין של המערכת המשפטית, במיוחד במקרה זה בו ניתנה לתובעת הזדמנות לחקור את הנתבעת חקירה נגדית ולהציג את טיעוניה במהלך המשפט המקורי. השופט מסיק כי טענות התובע כנגד הנתבע טופלו או היו צריכות להידון בהליך הראשוני ולכן התביעה הנוכחית אינה תקפה. בנוסף, השופטת מוצאת כי טענות התובע לנזק אינן מבוססות דיים. לפיכך, השופט מורה על דחיית התביעה על הסף, תוך הדגשת אופיו הקיצוני של סעד זה, ופוסק כי אף אחד מהצדדים לא יישא בהוצאותיו של הצד השני.