ת"א 31468-06-18

תקציר

בית המשפט מצא כי הטענה בדבר החזקה בנכס וחוב המס העוקב אחריו לשנים 2014-2015 אינה רלוונטית, בשל קביעות קודמות בדבר החזקה בנכס בשנת 2013, ואופי ההחזקה בפועל כמכילה רכיב חיוני של זמן. נטל ההוכחה לביסוס החזקה בתקופת חוב המס מוטל על התובע, שכן הקביעה הקודמת מתייחסת רק לשנת 2013. בית המשפט דחה גם טענות בדבר גביית ארנונה ואכיפה בררנית מחוסר סמכות, שכן טענות אלה צריכות להיות מופנות להליך השגה. בית המשפט קבע כי טענת אי החזקה של רועי חוג'ה אינה טענת הודאה ודחייה, ולכן נטל ההוכחה נותר על הנתבע. בית המשפט מצא כי טענותיו בעל פה של חוג'ה סותרות מסמכים כתובים, מה שמפחית את מהימנות עדותו, בעוד שניתן היה להשיג ראיות חסרות מרשויות המס, שהיו מסייעות לעניינו של התובע. תוך שימוש בעקרון "הזיקה המרבית", קבע בית המשפט כי לחוג'ה היה הקשר הקרוב ביותר לנכס, במיוחד לאור העובדה שהוא נהנה מהנכס ונהנה משירותי העירייה. התובע היה זכאי לשכר טרחת עורך דין והוצאות, שחושבו על פי תעריף המינימום לתביעות כספיות, שישולמו על ידי הנתבע בתוך 90 יום.