ת"א 72367-06-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט השלום בקריות, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **עובדות המקרה:** התובעים, עיזבון המנוח פלוני ואלמנתו, תבעו את הנתבעים (פיטר ויטבסקי ושירביט חברה לביטוח) בגין תאונת דרכים שבה נפגע המנוח ב-5.1.2020 ונפטר כ-22 יום לאחר מכן. הנתבעים, באמצעות חברת הביטוח, ביקשו למנות מומחה רפואי להערכת מצבו הרפואי של המנוח *טרם* התאונה, ובפרט מחלת אי-ספיקת כליות סופנית, השתלת כליה וטיפולי דיאליזה, והשפעתם על תוחלת חייו אלמלא התאונה. לטענתם, למצבו הרפואי הקודם של המנוח יש השפעה מהותית על שיעור הפיצויים הנתבעים. התובעים התנגדו לבקשה, בטענה שמינוי מומחה לבחינת קיצור תוחלת חיים אינו דבר שבשגרה, ושהבקשה הוגשה באיחור. **דיון משפטי והכרעה:** 1. **הסדר הוכחות רפואיות בחוק הפיצויים:** * **עיקרון יסוד:** בית המשפט פתח בהדגשת עקרון מרכזי בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") – לפיו, אין בעלי דין רשאים להוכיח טענה שברפואה אלא באמצעות מומחה שמינה בית המשפט. * **הרחבת הזכות:** חידוש או הדגשה חשובה בהחלטה היא שזכות זו אינה שמורה רק לנפגע-התובע, אלא גם לנתבע. הנתבע רשאי לבקש מינוי מומחה גם אם התובע לא ביקש זאת. בית המשפט התבסס על רע"א 5670/10 פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, תקנה 3 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, וספרו של ריבלין. 2. **מינוי מומחה לבחינת מצב רפואי קודם והשפעתו על תוחלת חיים:** * **מטרת הבקשה:** בית המשפט הסביר כי בקשה למינוי מומחה לבחינת מצבו הרפואי של הנפגע טרם התאונה נועדה להוכיח שלמצב קודם הייתה השלכה על שיעור הפיצויים. מצב שכיח הוא טענה כי אין לחשב את תוחלת החיים על פי טבלאות מקובלות בשל מחלות קשות שמהן סבל הנפגע לפני התאונה. * **זהירות במינוי:** עם זאת, בית המשפט הדגיש כי לא כל מחלה קודמת מצדיקה מינוי מומחה לבחינת תוחלת החיים. הוא התבסס על דברי השופט עמית ברע"א 2580/18 שבל סמי נ' מחמוד שעבאן, שם צוין שיש להיזהר ממינוי מומחה כדבר שבשגרה לבחינת קיצור תוחלת חיים על בסיס טענות כמו יתר לחץ דם, עישון, משקל עודף וכדומה, כפי שחברות הביטוח נוהגות לעשות. השופט עמית הביע חשש מהרחבת פרקטיקה זו באופן שיפגע בנפגעים. * **מצבים המצדיקים מינוי:** מצד שני, בית המשפט ציין כי כאשר הנפגע סבל מ**מחלות או גורמי סיכון משמעותיים** טרם התאונה, מונו מומחים לבחינת קיצור תוחלת חיים. הוא ציטט פסיקות רלוונטיות (ע"א (חי') 16720-03-18 מחמוד שעבאן נ' סמי שבל, רע"א (מרכז) 6904-02-20 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני), בהן מונו מומחים עקב מחלת ריאות חסימתית, עישון כבד, סוכרת חמורה עם הפרעות נשימה. 3. **התשתית הראייתית הנדרשת למינוי מומחה:** * **"ראשית ראיה":** בית המשפט עמד על התשתית הראייתית הנדרשת. לגבי הנפגע, די ב"ראשית ראיה" בדבר קיום נכות לצורך מינוי מומחה (רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון). * **החלת העיקרון על הנתבע:** נקבע כי עקרונות אלו יפים אף לבקשת הנתבע, כפי שצוין בספרו של ריבלין וכן בפסיקות נוספות (ת"א (קריות) 19084-05-15 פלונית ואח' נ' פלוני ואח'). * **יישום לענייננו:** במקרה הנדון, התובעים לא חלקו על כך שמחלת כליות קשה יכולה להשפיע על תוחלת החיים ועל שיעור הפיצויים, ולא חלקו על מצבו הרפואי של המנוח כפי שבא לידי ביטוי במסמכי המל"ל (אי-ספיקת כליות, השתלת כליה, דיאליזה). לכן, נקבע כי קיימת "ראשית ראיה ואף מעבר לכך" המצדיקה מתן היתר לנתבעים להוכיח את השפעת מצבו הרפואי של המנוח על תוחלת חייו. 4. **התמודדות עם התנגדות התובעים:** * **אי-התייחסות לגוף הבקשה:** בית המשפט ציין שהתובעים לא התמודדו עם הטענה המרכזית של הנתבעים בדבר השפעת מצבו של המנוח ערב התאונה על שיעור הנזקים. * **איחור בהגשת הבקשה:** בנוגע לטענת האיחור בהגשת הבקשה (שלא הוגשה בצמוד לכתב ההגנה), בית המשפט קבע כי מדובר באיחור של כעשרה ימים בלבד, ואינו מצדיק דחיית הבקשה. הוא התייחס לתקנה 3 לתקנות המומחים ולרע"א 5670/10. 5. **החלטה:** * בית המשפט הורה על **מינוי מומחה רפואי בתחום הנפרולוגיה**. * הודגש כי קביעה זו אינה מכשירה הגשת חוות דעת מטעם המל"ל לצורך הצגתה למומחה (תוך הפניה לרע"א 691/21 ורע"א 271/20), אלא נוגעת רק לשאלה האם קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך ההחלטה על מינוי המומחה. * הדיון הקבוע ליום 4.7.2021 בוטל. **עקרונות משפטיים וחידושים מרכזיים בהחלטה:** * **הרחבת זכות הנתבע למינוי מומחה:** ההחלטה מחזקת את העיקרון לפיו גם לנתבע, ולא רק לתובע, קיימת זכות מהותית לבקש מינוי מומחה רפואי מכריע, וזאת לצורך הוכחת טענותיו, גם אם התובע אינו מבקש זאת. * **איזון בין הצורך להוכיח מצב רפואי קודם לבין היזהרות מטענות סרק:** בית המשפט מציג איזון עדין. מצד אחד, הוא מכיר בחשיבות של בחינת מצבו הרפואי הקודם של הנפגע והשפעתו הפוטנציאלית על שיעור הנזק (בפרט תוחלת חיים). מצד שני, הוא מזהיר מפני "פרקטיקה" של מינוי מומחים כדבר שבשגרה לבחינת קיצור תוחלת חיים על בסיס טענות קלות או שגרתיות, בהתאם להערת אזהרה של השופט עמית. * **"ראשית ראיה" כסף הכניסה למינוי מומחה:** בית המשפט מאשר את הסטנדרט של "ראשית ראיה" כנדרש לצורך הצדקת מינוי מומחה, וקובע שעיקרון זה חל גם כאשר הבקשה מוגשת מטעם הנתבע. * **גמישות דיונית בנוגע לאיחור בהגשת בקשה:** ההחלטה מראה גמישות דיונית כאשר היא מקבלת בקשה שהוגשה באיחור קצר יחסית, ולא רואה בכך מכשול מהותי לדחיית הבקשה, כאשר טענת המהות (השפעת המצב הרפואי הקודם) עומדת בפני עצמה. * **הדגשת היקף הבדיקה:** ההבהרה שקביעת קיומה של תשתית ראייתית אינה מכשירה שימוש בחוות דעת חיצוניות (כמו מל"ל) לצורך הצגתה למומחה, אלא רק עוסקת בשאלת ההצדקה העקרונית למינוי, מחזקת את אופי הליך מינוי המומחה כהליך אובייקטיבי הנעשה על ידי בית המשפט. בסך הכל, ההחלטה משקפת את הדינמיקה המורכבת בהליכי תאונות דרכים, בהם יש לאזן בין זכויות הצדדים, הצורך בהוכחות רפואיות, והיזהרות מפני שימוש לרעה בהליכים. ההחלטה מאפשרת לנתבעים לממש את זכותם להביא ראיות רפואיות התומכות בטענותיהם, תוך שמירה על סטנדרטים ראייתיים הולמים.