ב"ש 22469/07

תקציר

המשיב מואשם כי דקר את המתלונן בסכין מתוך קנאה בחברתו. הוא תקף את המתלונן, אדם שלא הכיר, בחתונה, חתך אותו בבטנו, בחזהו ובראשו וגרם לו לעבור ניתוח. בבקשה נטען כי קיימות די ראיות נגד המשיב לאישומים של החזקת סכין וחבלה בכוונה לגרום חבלה חמורה. המבקש מבקש להותיר את המשיב במעצר עד לסיום המשפט, תוך שהוא מציין את אופיו האלים והמסוכן כראיה. בינתיים, פרקליטו של המשיב מכיר בקיומן של ראיות לכאורה אך מבקש חלופת מעצר, בטענה שהמשיב פעל מתוך הגנה עצמית. עורך הדין מדגיש גם את עברו הפלילי הנקי של המשיב, את קומתו הקטנה ואת מחלת הצליאק שלו. בית המשפט, לאחר בחינת הנסיבות, עדויות העדים והמלצות שירות המבחן, מגיע למסקנה כי מעצרו של המשיב הוא הכרחי, נוכח חומרת העבירה ומסוכנות נשקפת ממנו לחברה. השופט מדגיש את שכיחותן של עבירות הסכין ואת הצורך בהרתעה, וקובע כי מעצרו של המשיב יתרום למיגור התופעה. משכך, מורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, חרף הגורמים המקלים שהציגה ההגנה.