ת"א 12852-09-14

תקציר

הנתבעים הגישו בקשה לדחיית תביעה על הסף, בה ביקשו לבטל פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בדרך של פשרה. הנתבעים טענו כי בית המשפט המחוזי נעדר סמכות לדון בתביעות מסוג זה, כי יש לראות את פסק הדין כסופי, וכי ידיעת התובעים על השינוי בדין השוויצרי בנוגע לסודיות בנקאית מלמדת כי ניתן היה להציג את הראיות החדשות מוקדם יותר. התובעים, לעומת זאת, טענו כי נמסר להם על ידי עורכי דינם כי הם תמיד יכולים להגיש בקשה לביטול פסק הדין, וכי השינוי בדין השוויצרי מספק כעת הזדמנות להכריע בשאלה העובדתית העומדת על הפרק. בית הדין דחה את בקשת הנתבעים לסילוק על הסף. השופט קבע כי לבית המשפט המחוזי יש סמכות לדון בטענה וכי במקרה זה ההעדפה היא בירור האמת ולא קיום סופיות פסק הדין הקודם, מה גם שהראיות החדשות עשויות להיות מכריעות. השופט הדגיש את הנסיבות החריגות של המקרה ואת הצורך בזהירות בדחיית תביעות על הסף. הנתבעים נדרשו להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום, ולא נפסקו הוצאות.