ע"א 13159-11-09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על סמך הראיות והעדויות שהוצגו. בית משפט קמא קיבל את גרסת המשיב לאירועים ומצא כי התנהלותו של המערער היוותה התנהלות פסולה, אף הגובלת במרמה, ביחס לנסיבות מסירת השיקים. משכך, לא נחשב המערער ל"מחזיק ראוי" בשיקים, כהגדרתו בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות. סעיף זה קובע כי אם קבלת שיק נגועה במרמה, נטל ההוכחה עובר למחזיק להוכיח כי נתן תמורה בתום לב עבור השיק לאחר מעשה המרמה. המערער לא עמד בנטל זה, וקביעתו של בית משפט קמא כי המערער אינו זכאי לחזקת החזקה הראויה לפי סעיף 29(ב) התקיימה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המערערת לא הייתה צד תמים והיה עליה לדעת, נוכח היכרותה עם ענף הביגוד, כי השיקים נמסרו כבטוחה לעסקת משלוח. הערעור נדחה, והמערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והעתק ממנו יועבר לבאי כוחם.