ע"פ 147/77

תקציר

שלוש אחיות הורשעו בבית המשפט המחוזי בגרימת חבלה חמורה למתלוננת ובערעור על ההחלטה, ושתיים מהן (המערערות מס' 2 ו-3) ערערו אף הן על חומרת עונשן. האירועים נבעו מסכסוך בין משפחת המערער למתלונן, שהסתיים בקטטה פיזית. המערער מס' 2 יזם את העימות, שהסלים עם מעורבותו של המערער מס' 3, ובסופו של דבר הצטרף המערער מס' 1 ודקר את המתלונן בגבו בסכין. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה האם ניתן לראות במערערים מס' 2 ו-3 שותפים לדקירה לפי סעיף 24 לפקודת חוק העונשין, 1936. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בקובעו כי התקיימו ארבעת התנאים של סעיף 24: האחיות קשרו קשר להשגת מטרה בלתי חוקית, העבירה בוצעה לשם מטרה זו, הפגיעה החמורה הייתה תוצאה סבירה וכל המערערים נכחו. השימוש בסכין על ידי המערער מס' 1 נמצא במסגרת הכוונה המשותפת, שכן המערערים תפסו חפצים שונים ככלי נשק. בנוסף, בית המשפט מצא כי אין צורך בהידברות מוקדמת או בהסכמה מפורשת על השימוש בנשק. באשר לגזר הדין, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר התחשב בתפקידי המערערים ובצורך בהרתעה. לפיכך, נדחו הערעורים על ההרשעה וגזר הדין.