LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בשג"צ 2731/20

החלטה עליון

📋
מספר הליך2731/20
📂
סוג הליךבשג"צ
📅
תאריך30 באפריל 2020
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהתנועה למען איכות השפיטה בישראל נ' בנימין נתניהו
👨‍⚖️
שופטיםשרית עבדיאן

תקציר

**עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח המקרה** 1. **אופי חובה של תצהיר תומך לקבלת עתירה** המקרה מדגיש את הדרישה הפרוצדורלית המחמירה לפיה עתירה לבג"ץ חייבת להיות מלווה בתצהיר כדין, כמתחייב בתקנה 4 לסדר הדין בבג"ץ, התשמ"ד-1984. העיקרון המשפטי כאן הוא היצמדות לתנאים מוקדמים פרוצדורליים כתנאי לרישום והתייחסות מהותית למקרים. המקרה עולה בקנה אחד עם תקדימים מרכזיים (בג"ץ 9959/08 אברהמי, בג"ץ 2887/15 בן יששכר, בג"ץ 3023/15 בחו"ל), המחזקים כי אי עמידה בדרישות התצהיר מצדיקה את דחיית העתירה, ומדגישים את חשיבות הפורמליות הפרוצדורלית בהליכים שיפוטיים. 2. **הגבלות על גמישות והקלות משפטיות** ההחלטה מכירה בקיומן של הקלות מסוימות המותרות על ידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין (ETH/39/20) בנוגע לאימות חתימות על תצהירים, במיוחד בהקשר של מצב החירום המיוחד עקב מגפת הקורונה. בכך נוצר חידוש משפטי חשוב: *הקלות פרוצדורליות תלויות הקשר* תחת הנחיות אתיקה מקצועית, המותאמות כדי להקל על הליכים משפטיים בנסיבות יוצאות דופן. 3. **הבחנה בין גמישות פרוצדורלית לבין חובות משפטיות רשמיות** בית המשפט מבהיר כי ההקלות שניתנו על ידי ועדת האתיקה אינן משתרעות על ויתור על *החובה החוקית* לצרף תצהיר כאשר הדבר נדרש על פי דין. הבחנה זו מדגישה את העיקרון ש*גמישות אתית מקצועית* אינה יכולה לגבור על *מנדטים פרוצדורליים סטטוטוריים*. הוא מדגיש כי בעוד שהתאמות פרוצדורליות מותרות על פי פרוטוקולי חירום, הן אינן משהות דרישות משפטיות בסיסיות, ושומרות על שלמות ההליכים המשפטיים. 4. **השפעת מצבי חירום על ציות להליכים** בית המשפט מכיר באילוצים שמציב מצב החירום (מגפת הקורונה) אך קובע כי אלה אינם מצדיקים התעלמות מהוראות פרוצדורליות מחייבות. כישלונו של המבקש לספק סיבה קונקרטית מדוע לא ניתן היה להגיש תצהיר תואם מדגיש את התעקשותו של בית המשפט על מתן דין וחשבון ואת הצורך בנסיבות מיוחדות כדי להצדיק חריגות פרוצדורליות, אם בכלל. 5. **חידוש משפטי: חיזוק שקידה פרוצדורלית בתנאי חירום** מקרה זה מדגיש עיקרון משפטי רחב יותר לפיו גם במצבי חירום, חובות פרוצדורליות סטטוטוריות נותרות ניתנות לאכיפה, ויש מרחב מוגבל לחריגים אלא אם כן נקבעו במפורש או מוצדקים על ידי קשיים קונקרטיים. ההחלטה מדגימה את עמדת הרשות השופטת בשמירה על יושרה פרוצדורלית תוך הכרה בגמישות ההכרחית בגבולות אתיים, ומכאן איזון בין קפדנות פרוצדורלית לבין היענות הקשרית. **תקציר** המקרה מחזק את העיקרון שדרישות פרוצדורליות סטטוטוריות - במיוחד החובה להגיש תצהיר חוקי התומך בעתירה - אינן ניתנות לחריגה, אפילו במצבי חירום. הוא גם מבהיר את היקף הגמישות האתית המקצועית המותרת בנסיבות חריגות, ומדגיש כי גמישות כזו מוגבלת לגבולות הקבועים בחוק ואינה מאפשרת ויתור על פעולות פרוצדורליות מחייבות. הדבר מחזק את חשיבותה של המשמעת הפרוצדורלית ואת תפקידה של הרשות השופטת בשמירה על סטנדרטים משפטיים אחידים, תוך מתן אפשרות להקלות מוגבלות ומוסדרות בתגובה לתנאים חריגים.

חקיקה מקושרת

פקודת הראיותתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק

בשג"צ 2731/20 התנועה למען איכות השפיטה בישראל נ' בנימין נתניהו, עליון (30.4.2020)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית