הפ"ב 5585-05-16

תקציר

החלטת בית המשפט מבוססת על פרשנות הסכם בוררות בין המבקש לבין המשיבים. על פי ההסכם, כל מחלוקת הנוגעת להשקעות הנתבעים צריכה להגיע תחילה למומחה להכרעה ואם מי מהצדדים חולק על קביעת המומחה, הוא רשאי לערער על החלטה זו בפני בורר אחר המכונה "המומחה המכריע" בתוך 45 יום. למומחה המכריע יש זכות לבחון את העניין מתחילתו ושני הצדדים יכולים להציג ראיות נוספות. בית המשפט מפרש הסכם זה כמאפשר מנגנון ערעור בפני בורר. מאחר שהמבקש ערער על החלטת המומחה בפני הבורר, כאמור בהסכם, קובע בית המשפט כי פסק הבורר הוא פסק בוררות בערעור. לפיכך, האפשרויות של המבקש לבטל את פסק הבוררות מוגבלות על ידי סעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות. לטענת המבקשת, יש לבטל את פסק הבוררות מהטעמים המפורטים בסעיף 24(10) שכן הוא אינו צודק ועלול לגרום עוול. עם זאת, בית המשפט רואה בטענות אלה ערעור ולא עילת ביטול. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי פסק הבוררות מנומק דיו כנדרש בחוק וטיעוני המבקש כנגד שיקול דעתו וקביעותיו של הבורר אינן תקפות. בית המשפט דוחה גם את טענות המבקש כי הבורר חרג מסמכותו, לא הכריע בכל העניינים וחרג מלוח הזמנים. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבורר נדחית. פסק הדין שניתן על ידי רו"ח פוגל ביום 6.3.2016 אושר ונאכף כפסק דין. המבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות בגין ההליך, בסך 30,000 ₪.