עת"מ 48009-05-20

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי חייבים המבקשים לעצור את הליכי הגבייה המנהליים שננקטו נגדם על ידי העירייה, נדחית. בית המשפט מצא הצדקות לשיהוי בהגשת העתירה, לרבות השיהוי הסובייקטיבי של העותרים בניהול התנהגותם בפועל והנזק שנגרם לעירייה ולצדדים שלישיים כתוצאה מכך. כמו כן, דחיית העתירה לא תוביל לפגיעה חמורה בשלטון החוק. העירייה רשמה שעבודים כדין לגביית ארנונה ויכולה לאכוף אותם גם אם החוב עצמו התיישן. טענות העותרים בדבר תקופת ההתיישנות על חובות מסוימים נדחו מאחר שהשעבודים נרשמו בשנת 2005 ועצרו את תקופת ההתיישנות. בית המשפט הדגיש כי הליכי גבייה אקטיביים, כמו תיק המימוש הנוכחי, מאפסים את תקופת ההתיישנות. כך, העירייה רשאית לאכוף את השעבודים בגין חובות עד שבע שנים לפני פתיחת תיק המימוש בשנת 2016. החלטה זו מחזקת את סמכותה של העירייה לגבות ארנונה ומבטיחה את זכותם של העותרים להליך משפטי הוגן. העותרים יישאו בהוצאות העירייה.