ת"א 830/97

תקציר

בפסק דין זה פסק בית המשפט לטובת התובע וכנגד הנתבע, יחזקאל אלישיב, והורה לו לפצות את התובע בגין יתרת חובו של הנתבע מס' 1, שהסתכם בסך 1,314,512 ₪, בצירוף ריביות והפרשי הצמדה שנצברו מאז הגשת התביעה. פסק הדין גם חייב את אלישיב לשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪ כולל מע"מ. החלטה זו התקבלה לאחר שבית המשפט לא מצא טעם בהגנתו של אלישיב. ראשית, בית המשפט דחה את טענת ההסכם בעל פה המאפשר לנתבעת מס' 1 להחזיר את המשאיות המושכרות ולבטל את ההסכם בטרם עת, שכן הוא סותר את הנתבעים האחרים ונעדר ראיות תומכות. שנית, בית המשפט קבע כי ביטולו החד צדדי של אלישיב את ערבותו לחובותיה של הנתבעת מס' 1 בחודש ינואר 1996 היה בלתי חוקי, שכן הוא אירע לאחר היווצרות חבות הערב, והתובעת לא הסכימה לכך. שלישית, בית המשפט הפריך את טענתו של אלישיב לניכוי שווי הנזקים והליקויים במשאיות מהסכום החייב, שכן הסכם הליסינג פטר את התובעת מאחריות לנושאים אלה. לבסוף, בית המשפט קבע כי הליכי ההוצאה לפועל של התובעת נחוצים ובמועד, ודחה את טענותיו של אלישיב בדבר הוצאות מיותרות. התובעת, לפיכך, הייתה זכאית למלוא הפיצויים הנתבעים, כולל הוצאות שנגרמו במהלך הליך ההוצאה לפועל.