בש"מ 3387/21

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט ביקשו המבקשים ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת, וטענו תחילה כי לדעתם עומד בפניהם חלון זמן של 60 יום לפי תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. לחילופין, הם טענו כי יש לתת ארכה בשל טעות של בא כוחם, המושפעת מבלבול בקהילה המשפטית לגבי תחולת התקנות. בית המשפט הבהיר כי על פי תקנה 33 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, ערעורים על פסקי דין של בתי משפט מנהליים יש להגיש בתוך 45 יום ולא 60 יום. המבקשים הגישו את ערעורם בתום תקופה זו, בנימוק של טעות משפטית עקב שינויים רגולטוריים והסרת מועדי הגשה אחידים להליכים אזרחיים ומנהליים. בית המשפט הכיר בשינוי חקיקה זה כ"סיבה מיוחדת" פוטנציאלית המצדיקה הארכה, והדגיש כי כל טעות משפטית חייבת לנבוע ממצב עמום כדי להיות זכאי. בהתחשב בכך שטעותם של המערערים הייתה בתום לב ונבעה מעדכוני הרגולציה האחרונים, נעתר בית המשפט לבקשת ההארכה. בית המשפט ציין כי מצב זה הוא חדשני מאז כניסתן של התקנות החדשות והגיע למסקנה כי בקשות דומות צריכות ללמוד ממקרה זה. עם זאת, בית המשפט הזהיר כי ככל שהזמן מתקדם, היכרות עם החוקים החדשים אמורה להפחית את הסבירות שטעויות כאלה ייתפסו כ"סיבות מיוחדות". כתוצאה מכך, בית המשפט התיר את הארכת הערעור, ופתח את התיקים הדרושים תוך הבטחה שכל צד יכסה את הוצאותיו. ההחלטה התקבלה סופית ב-20 ביוני 2021 על ידי שרית עבדיאן.