ע"ע 35779-05-17

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקיבל בחלקו את טענות המשיבים וביטל את החיוב האישי שהטיל עליהם שר הפנים. לאחר שבחן את טענות הצדדים, את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ואת חומרי התיק, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום לקבל את טענות המשיבים. הטענות לא הועלו במועד, הן הועלו בעקיפין, והפגמים הנטענים בהליך החיוב האישי לא היו בעלי אופי המצדיק את ביטול החלטת השר. למשיבים היו מספר הזדמנויות להציג את טענותיהם ולערער על הליך החיוב האישי לאורך השנים, אך עשו זאת רק למעלה מארבע שנים לאחר הטלת כתב האישום. שיהוי זה, יחד עם האופן שבו הועלו הטענות בעקיפין ללא הצדקה, מביא לדחיית הטענות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות המשיבים בדבר הפגמים הנטענים בהליך – שבמרכזן תפקידם של רואה החשבון והממונה על המחוז – אינן ראויות, שכן נוהל חיוב אישי שנקבע על ידי משרד הפנים ופקודת העיריות אישר את הצעדים שננקטו. גם אם היו אלה פגמים, הם לא ירדו למהות העניין ולא חייבו את ביטול החלטת השר. בסופו של דבר התקבל הערעור, פסק דינו של בית הדין האזורי בוטל, והמשיבים חויבו לשלם לעירייה ולמערערת סכומים שונים, בצירוף ריבית והוצאות.