ע"ע 537/07

תקציר

בפסק הדין נדחו הערעורים ככלל, למעט היבט ספציפי בעניינו של מר טל, שם התקבל ערעורו בעניין הכללת רכיב תגמול הניהול בשכרו. ערכאת הערעור לא מצאה עילה מספקת לערער על קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי בדבר זכאותו של מר טל לפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, עמלות והחזרי חופשות. עם זאת, בית הדין הסכים כי יש לראות בגמול ההנהלה, אותו קיבל מר טל כמנהל מחלקת ניירות ערך זרים, כחלק משכרו לצורך חישוב פיצויי פיטורים. תשלום זה הוכר כפיצוי אישי הקשור להכנסה מחלקתית, בדומה לעמלת מכירה, ובכך הצדיק את הכללתו בתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים. כתוצאה מכך נפסק למר טל סכום נוסף של 39,709.5 ₪ בגין הפרשי פיצויי פיטורים, שחושבו על בסיס ממוצע העמלות ב-12 החודשים שקדמו לפיטוריו. המעסיקה, אילנות ניהול, הונחתה לשלם סכום זה בתוספת ריבית בתוך 30 יום. בית הדין לערעורים דחה גם את טענת הקיזוז של אילנות ניהול, בקובעו כי גמול ההנהלה היווה חלק מהזכאות החוקית לפיצויי פיטורים, ללא ויתור תקף אלא בהתקיים תנאים משפטיים ספציפיים – תנאים שלא התקיימו במקרה זה. באשר לעתירתו של מר טל לפיצויי פיטורים שלא כדין, קיבל בית הדין את החלטת בית הדין האזורי, ולא מצא כל קשר סיבתי בין פיטוריו לבין כל התנכלות או תלונה לכאורה, ובכך שלל טענות לפי חוק הגנת עובדים. בנוסף, נדחתה טענתו של עו"ד טל לפסילת שופט, בשל חשש לניגוד עניינים שבו מעורב משרד עורכי הדין של בעלה של השופטת. בית המשפט לא מצא אינטרס כלכלי מהותי שיכול להטות את פסק הדין, מה גם שהנושא הועלה רק לאחר פסק הדין. כתוצאה מכך, אישר בית המשפט את מרבית פסקי הדין המקוריים תוך קבלת ערעורו של מר טל על חישוב פיצויי הפיטורים, ונפסקו לו הוצאות משפט.