סע"ש 32692-05-18

תקציר

התובע, מפעיל מנוף שהועסק על ידי הנתבעת, טען כי הנתבעת לא שילמה לו שכר הולם, לרבות גמול שעות נוספות, דמי מחלה ודמי חגים, ולא ביצעה את ההפרשות המתאימות לפנסיה במהלך עבודתו. עוד טען כי יש לראות בהתפטרותו פיטורים, המזכה אותו בפיצויי פיטורים, שכן הנתבעת לא המציאה לו היתר עבודה תקף ולא שילמה לו את השכר הקבוע בהסכם הקיבוצי החל על תפקידו. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי צווי ההרחבה השונים בענף הבנייה חלו על העסקתו אצל הנתבעת. נקבע כי מתכונת העסקתו של התובע כללה עבודה של 6 ימים בשבוע, וכי הראיות שהוצגו על ידי התובע בנוגע לשעות עבודתו היו מהימנות באופן כללי. עם זאת, בשל חוסר עקביות בטענות התובע ובראיות בנוגע לשכרו השעתי, קיבל בית הדין את נתוני השכר השעתי של הנתבעת. על סמך קביעות אלה חישב בית המשפט את גמול השעות הנוספות המגיע לתובע, ומצא כי הנתבעת כבר שילמה חלק ניכר ממנו. לתובעת נפסק סך של 14,737 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות ללא תשלום, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. עוד קבע בית הדין כי על הנתבעת לשלם לתובע 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה נאותה על תנאי עבודתו, ו-10,000 ₪ בגין פגמים חוזרים בתלושי שכרו. באשר לתביעת התובע לפיצויי פיטורים, קבע בית הדין כי התובע התפטר מתפקידו ואינו זכאי לפיצויי פיטורים. גם טענותיו של התובע להפרשי שכר בעקבות התפטרותו נדחו, שכן בית הדין קבע כי יום עבודתו האחרון היה מוקדם מכפי שתבע. בית המשפט פסק לתובע 10,000 ₪ עבור דמי הבראה שלא שולמו, 122.50 ₪ עבור דמי מחלה, 1,447 ₪ עבור דמי חגים ו-3,885 ₪ עבור פדיון חופשה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 8,224 ₪ בגין אי תשלום הפרשות לקרן השתלמות. טענות הקיזוז של הנתבעת בגין אי מתן הודעה מוקדמת על התפטרות וקבלת דמי מחלה שלא כדין התקבלו באופן חלקי. התובע חויב לשלם לנתבע סך של 8,918 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. הנתבע לא קיבל קיזוז נוסף בגין דמי מחלה, שכן הראיות שהוצגו לא היו מספיקות. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 44,440.50 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על מרבית הסכומים ממועד סיום העסקתו של התובע. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה ממועד פסק הדין.