ת"א 493/04

תקציר

המקרה שלפנינו סובב סביב תובע שנפגע בתאונת דרכים בעת שנהג ללא רישיון נהיגה תקף ולאחר מכן הגיש תביעה נגד הנתבעים, בדרישה לפיצויים לפי חוק פלתד. השאלה העיקרית היא האם נשללת זכותו של התובע לפיצוי על סמך תחולתן של הוראות מסוימות בחוק ובפוליסת הביטוח. חוק פלטד, שמטרתו להעניק פיצוי לנפגעי תאונות דרכים ולהרתיע מפני התנהגות מסוכנת, כולל חריגים לזכות לפיצויים לפי סעיף 7. בית המשפט מפרש את סעיף 7(3) בצמצום, ומגיע למסקנה כי הוא חל רק על הפרות הקשורות לסוג הרכב שבו נוהגים ולא על תנאים אחרים. מאחר שרישיונו הפסול של התובע לא השפיע על סוג הרכב בו נהג, התנהלותו אינה מצדיקה שלילת פיצויים. תקנה 172א לתקנות התעבורה, התומכת לכאורה בטענת הנתבעים, נבדלת מהמקרה הנוכחי שכן היא מתמקדת בחידוש רישיון לאחר תקופה ארוכה יותר ואינה חלה כאן. בית המשפט מדגיש כי רישיונו של התובע היה תקף בעת התרחשות התאונה וכי אי תשלום אגרות, ולא צו הביטול, גרם לפסול. בהסתמך על סעיף 7(5) לחוק פלתד והוראות פוליסת הביטוח, מסביר בית המשפט כי הפוליסה מתנה כיסוי לנהג בעל רישיון תקף במהלך 12 החודשים האחרונים. מאחר ורישיונו של התובע פקע למעלה מ-12 חודשים לפני התאונה, הוא אינו עומד בדרישות הפוליסה. בית המשפט דוחה את טענת התובע כי יש לפרש את הפוליסה לטובתו, ומוצא את לשון הפוליסה ברורה וחד משמעית. פסקי דין קודמים תומכים בתוקפן של התניות פוליסה כאלה, השוללות כיסוי ביטוחי לנהיגה ללא רישיון תקף. בית המשפט מסכים גם עם ההנמקה כי אין לנכות את תקופת השלילה מתקופת פקיעת הרישיון. כתוצאה מכך, התובע, שרישיונו היה בתוקף למעלה מ-12 חודשים, אינו זכאי לפיצוי משום שאין לו את הכיסוי הביטוחי הנדרש. לסיכום, בית המשפט מורה על מחיקת תביעת התובע כנגד הנתבעים, תוך הדגשת היעדר כיסוי ביטוחי. בנוסף, נדרש התובע לשלם לנתבעים 3,000 ₪, כולל מע"מ, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. החלטה זו מתקבלת על יסוד הנסיבות הספציפיות, תוך התחשבות במצבו של התובע תוך ציון היעדר עילה לתביעה לפי חוק פלטד.