ת"א 1125/99

תקציר

התובעים תובעים פיצויים מהנתבעים בגין הפקעת שתי חלקות קרקע שבוצעו על פי דיני ההפקעות הציבוריות. הנתבעים טוענים כי התביעות התיישנו בשל התיישנות. התובעים טוענים כי תביעות בגין קרקע מופקעת לעולם אינן כפופות לתקופת ההתיישנות. בית המשפט מצדד בנתבעים, ומגיע למסקנה כי התביעות הן אכן כספיות באופיין ולכן חלות עליהן תקופת התיישנות של 7 שנים, שחלפה זה מכבר. השופטת שוקלת את טענות התובעים כי התביעות אינן כספיות גרידא וכי יש לדון בהן תחת תקופת התיישנות אחרת, אך בסופו של דבר דוחה אותן ומדגישה כי התביעות הוגשו זמן רב לאחר כניסת התוכניות הרלוונטיות לתוקף. כתוצאה מכך, השופט פוסק כי התביעות מיושנות ודוחה אותן, ומורה לתובעים לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.