ת"א 892/04

תקציר

בית המשפט דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות השני, שכן היא לא הוגשה בתוך 15 הימים שנקבעו, ופסק הדין הקודם שאישר את פסק הבוררות עומד בעינו. גם אם בית המשפט היה דן לגופה של הבקשה, היא עדיין הייתה נדחית. העותר טען כי הבורר לא היה צריך לפסוק פיצויים בגין התקופה שקדמה ליום 31/12/01, אך בית המשפט מוצא כי החלטת הבורר עולה בקנה אחד עם פסק הדין הקודם שהחזיר את התיק לבורר. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי בוררות ועליו להתערב רק במקרים חריגים. העותר גם לא הצליח לבסס כל פגיעה בתקנת הציבור או טעות גלויה בפסק הבוררות. זאת ועוד, בית המשפט חולק על פרשנותו של העותר לפסק דין קודם בת"א 1074/02 ומסרב לבטל את פסק הבוררות מטעמים אלה. לבסוף, נדרש המשיב לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ותוספות סטטוטוריות נוספות.