עת"מ 28873-05-15

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש לצו מניעה זמני תיעתר. המשמעות היא שהעירייה וחברת כרמל מנועות מלעשות כל פעולה למימוש המכרז עד להכרעה בעתירה עצמה. פסק דין זה כפוף להפקדת המבקש בסך 20,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים. סכום זה ישולם במזומן או בערבות בנקאית וישמש לכיסוי ההוצאות לשני הצדדים, שכן השופט לא הורה לאף צד לכסות את שכר טרחת הצד השני. עוד הורה השופט כי עתירה מתוקנת תוגש על ידי המבקש, לרבות הצד הנדרש חמו, עד ליום 16.7.2015, וכי המשיבים וחמו יגישו תגובה לעתירה עד ליום 16.8.2015. העתירה עצמה נקבעה לדיון מוקדם ביום 9.9.2015 בשעה 11:00. החלטה זו התקבלה לאחר שהשופט בחן את הטיעונים שהציגו הצדדים ושקל את סיכויי הצלחת העתירה – שנמצאו גבוהים – ואת מאזן הנוחות, הנוטה לטובת המבקש. עוד קבע השופט כי המבקש פעל באופן פסול בכך שלא הציג בפני בית המשפט את כל המידע הרלוונטי, קרי העובדה שחמו היה צריך להיות צד לעתירה, וכי הצעתם היא השנייה הזולה ביותר. עם זאת, לא היה די בחומרת חוסר ניקיון זה כדי לדחות את הבקשה על הסף, וניתן לתקן את הפגם באמצעות הוספת חמו לעתירה. בנימוקי צו המניעה הסבירה השופטת כי קיימת סבירות גבוהה שהעתירה תצליח להוכיח כי היה מקום לפסול את הצעתה של כרמל, שכן היא לא עמדה בשני תנאי סף מהותיים. ראשית, כרמל לא הציגה היתר מכון התקנים הישראלי בתוקף לשלוש שנים, כנדרש בתנאי המכרז. כרמל אמנם הגישה היתר, אך הוא מתוארך ל-1 בינואר 2015 – ולא שלוש שנים קודם לכן. שנית, גם טענת החברה כי יש לה ניסיון של שלוש שנים בביצוע העבודות שהותוו במכרז לא הייתה מספקת. למרות שלכרמל ניסיון מפורט משנת 2009 בתגובתה לבקשת העירייה להבהרות, מידע זה לא נכלל בבקשתה הראשונית למכרז. מאחר שהדרישה לשלוש שנים היא תנאי סף "חיצוני", לפי פסק הדין בבג"ץ 441/83, היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעתו של כרמל מבלי לבקש הבהרות. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי הסעד ההוגן של צו מניעה זמני ראוי בנסיבות אלה, ועל כן נעתר לבקשת המבקש.