עב"ל 66181-05-20

תקציר

הדיון נסוב סביב חוק הביטוח הלאומי ותחולתו על אב חד הורי שהפך להורה באמצעות פונדקאות בחו"ל. החוק המדובר מעניק דמי לידה למבוטחים שאינם עובדים או עוסקים בעיסוקם עקב הריון או לידה. הקצבה נועדה להבטיח שילוב שוויוני של נשים בשוק העבודה ולאפשר להן לטפל ביילודים שלהן ללא לחץ כלכלי. הקצבה משולמת בדרך כלל לתקופה של חמישה עשר שבועות לאחר הלידה. "היום הקובע", הקובע את תחילת תקופת הקצבה, מוגדר כיום הפסקת העבודה של המבוטחת עקב הריון, ובלבד שחל בתוך פרק זמן מסוים ביחס ללידה. בדרך כלל, יום זה נבחר על ידי המבוטחת על סמך נסיבותיה האישיות. המערער, אב חד הורי, נאלץ לנסוע לארצות הברית כדי להשתתף בלידת ילדו באמצעות אם פונדקאית. כתוצאה מכך, הוא הפסיק לעבוד לפני תאריך הלידה המשוער. המוסד לביטוח לאומי שילם לו דמי לידה אך חישב את התקופה מתאריך הלידה בפועל. האב טען כי תקופת הקצבה צריכה להתחיל מיום הפסקת עבודתו, כנהוג אצל יולדות. בית המשפט בחן את חוק הביטוח הלאומי ואת יחסי הגומלין שלו עם חוק עבודת נשים, ומצא כי תכליתם של שני החוקים התפתחה עם הזמן לקדם שוויון מגדרי ותא משפחתי מגוון. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין הצדקה שלא להחיל על המערער את הוראתו הכללית של חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט קבע כי "היום הקובע" לתחילת דמי הלידה שלו צריך להיות היום שבו הפסיק לעבוד בפועל, גם אם היה לפני מועד הלידה המשוער. החלטה זו התבססה על היעדר כל הסדר חוקי לאבות יחידים במצבו של המערער ועל הנוף המשפטי המפלה שאילץ אותו לפנות לפונדקאות בחו"ל. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות המכון לפרשנות שונה של החוק עבור המערערת, לרבות השוואות להורים מאמצים או להורים באמצעות פונדקאות. מצבו של המערער נמצא מובהק, שכן הוא האב הביולוגי והשתתף באופן פעיל בתהליך ההיריון והלידה. בסופו של דבר התקבל הערעור, והמוסד חויב לשלם למערער את הפרש הקצבה הנובע מכך בתוך 45 יום, בצירוף הוצאות הערעור. פסק הדין הדגיש את הצורך בבהירות חקיקתית ביחס לתאים משפחתיים כמו של המערערת ואת החשיבות של הימנעות מאפליה נגדם.