בש"פ 6837/13

תקציר

בעיון בערר ובחומרי החקירה הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הערעור, ואישר את ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים. ההחלטה התבססה על הימצאותן של ראיות לכאורה המצביעות על מעורבותו של המערער בהעברת מטעני חבלה מאולתרים לרכב, עובדה שאינה שנויה במחלוקת בדבר סיווגם כ"כלי נשק" על פי החוק. חרף שתיקתו של המערער ואמירותיו הבלתי עקביות במהלך חקירת המשטרה, הראיות, לרבות עדויות עדי ראייה והתנהגותו של המערער בעת מעצרו, תמכו בסיכוי סביר להרשעה. אופי העבירה, הכרוכה בסחר בנשק, מצביע מטבעו על סיכון משמעותי לשלום הציבור, המצדיק בדרך כלל מעצר ללא חלופות. למרות ששירות המבחן הציע מעצר בית בשל גילו הצעיר של המערער ועברו הפלילי הנקי, ציין בית המשפט כי שיקולים אלה לבדם, במיוחד נוכח חומרת האישומים, אינם מהווים נסיבות חריגות המצדיקות אמצעי מעצר חלופיים. בסופו של דבר, בהדגישו את הסכנה הגבוהה הנשקפת מעבירות נשק מסוג זה, אישר בית המשפט את ההחלטה המקורית, דחה את הערעור ואישר את נחיצות המעצר.