עפמ"ק 27743-02-25

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של אדם שהוצא לו קנס בגין נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית. ההודעה הייתה בתחילה תחת שמה של אשתו, אך בהמשך הועברה לשמו. המערער טען כי היה מקום לבטל את כתב האישום נגד אשתו ולשלוח כתב אישום חדש על שמו. בית המשפט דחה טענה זו, שכן הן המערער והן אשתו שתקו במשך זמן רב בנוגע לנהג בפועל, וחלפה שנה בין הרגע שבו נודע למערער שהוא הנהג לבין הזמן שבו אשתו ציינה זאת בבית המשפט. עוד קבע השופט כי היה על בית משפט קמא להרשיע את המערער על יסוד כפירתו הכללית, שכן על יוזם ההליך לתת תשובה ברורה להאשמות, דבר שהמערער לא עשה. עוד קבע השופט כי אין מקום להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות עדותו של המפקח וטענת המערער בדבר טעות בנסיבות. באשר לעונש הדגישה השופטת כי בחירה במשפט חושפת את המערער לסיכון, ואין לבית המשפט עילה להתערב בקנס שהוטל. לפיכך, הערעור נדחה.