עת"מ 1890-12-14
החלטה מנהלי ירושלים
תקציר
השופט ארנון דראל החליט כי הבקשה לצו מניעה זמני נגד עיקול חשבון הבנק של המבקש על ידי העירייה נדחית. ההחלטה מתבססת על שני שיקולים עיקריים. ראשית, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקש. הם לא הביאו כל ראיה לכך שפעילותם תשותק כתוצאה מהתפיסה, או שהעיקול יגרום להם "נזק בלתי הפיך". שנית, גם סיכויי הצלחת העתירה אינם גבוהים. הנחת המבקש כי העיקולים מהווים "גבייה כפולה" נעדרה תשתית עובדתית ראויה, והעירייה הציגה מסמכים המצביעים על כך שהחוב הנוכחי של המבקש גבוה משמעותית מהסכום שבמחלוקת בהליך המשפטי. זאת ועוד, השופטת מסכימה עם זכותה של העירייה לבחור בין מסלולי גבייה שונים וטענת המבקש כי הוא "נאמן" לחשבון לא הייתה משכנעת. הבקשה נדחתה גם בשל השיהוי הרב בהגשת הבקשה, וכן בשל חוסר היושר של המבקש בבקשתו במעמד צד אחד. לבסוף נדרש המבקש לשלם את שכר טרחת עורך הדין של העירייה, והדיון בעתירה נקבע ליום 31.5.2015.
חקיקה מקושרת
עת"מ 1890-12-14 הועד הכללי כנסת ישראל נ' עיריית ירושלים, מנהלי (3.2.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.