פ"ל 5554-09-22

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה בזמן פסילה, נהיגה עם רישיון שפג תוקפו למעלה משנתיים ונהיגה ללא ביטוח. מקור הפסילה היה בגזר דין קודם. לנאשם עבר של עבירות תנועה, לרבות הרשעות מרובות בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון. עברו הפלילי כולל גם הרשעות בעבירות חמורות אחרות, כגון גרימת חבלה של ממש בתאונת דרכים ושכרות. הפרקליטות טענה לענישה מחמירה, תוך הדגשת חומרת העבירות והיעדר הרתעה במקרים קודמים. הם ביקשו עונש של עד 24 חודשי מאסר בפועל וקנס גבוה. ההגנה טענה לעונש קל יותר, תוך הסתמכות על הודאת הנאשם, קבלת אחריות וצורך לכאורה. הנתבע טען כי נהג מתוך הכרח כאשר העובד שלו, שהסיע אותו, חלה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנאשם לא הביא ראיות מספיקות להוכחת הגנת הצורך. עוד צוין כי הנאשם לא השתקם, שכן ביצע עבירות דומות בעת שהיה בעבודות שירות בגין הרשעה קודמת. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא בין 6 ל-20 חודשי מאסר, לצד פסילה ממושכת ועונשים נוספים. בגזר דינו של הנאשם שקל בית המשפט את הודאתו באשמה, את משך שהותו במעצר ואת נסיבותיו האישיות. עם זאת, פקיעת רישיונו הארוכה, עברו הפלילי והתעבורתי וסכנת הישנות המקרה הכבידו עליו. בסופו של דבר נגזר על הנאשם לשלם קנס בסך 2,500 ₪, לרצות תקופת פסילה של 10 שנים (עם 3 חודשי פסילה על תנאי במקביל) ולעבור 11 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, הופעל עונש של 7 חודשי מאסר על תנאי מהרשעה קודמת, כאשר 4 חודשים ירוצו במקביל ו-3 חודשים במצטבר לעונש הנוכחי. זה מביא את תקופת המאסר הכוללת ל -14 חודשים. בית המשפט הורה גם על 3 שנות מאסר על תנאי של 8 חודשים, החל מרגע שחרורו, אם הנאשם יפר הוראות תעבורה מסוימות. הנאשם נדרש לספק התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לבצע עבירות תנועה ספציפיות בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. פסק הדין ניתן ביום שלישי, שבט תשפ"ג, 25 בינואר 2023, ולנתבע זכות ערעור של 45 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.