סע"ש 37656-08-14

תקציר

בית הדין מצא כי יחסי העבודה בין התובע לנתבעת הסתיימו כתוצאה מהתפטרות התובע, ולא עקב פיטוריו כנטען. התובעת, שניהלה יחסי עבודה טובים עם הנתבעת שנמשכו 23 שנים, נקלעה לוויכוח עם האחרונה בעקבות אירוע במכון רישוי. למרות שהתובע טען כי הנתבעת פיטרה אותו במהלך ויכוח זה ואף איימה עליו, בית הדין מצא כי דברים אלה נאמרו בלהט הרגע ולא שיקפו כוונה לסיים את יחסי העבודה. גם הנתבע ניסה לחזור בו מהודעתו זמן קצר לאחר הטיעון, אך התובע סיכל ניסיון זה. לפיכך, בית המשפט ראה בתביעת התובע התפטרות. כמתפטרת, התובעת לא הייתה זכאית לפיצויי פיטורים או דמי הודעה מוקדמת. עוד קבע בית המשפט כי תלושי השכר שהציגה הנתבעת לא היו פיקטיביים, ולכן השכר שנקבע לצורך חישוב זכויותיה של התובעת היה זהה לזה הנקוב בתלושים – 5,085 ₪ לחודש. הנתבעת כבר שילמה את מלוא שכרה עבור חודש אפריל 2014 באמצעות המחאה, ולכן לא נותרו לה תשלומים לשלם. עם זאת, הנתבעת חויבה לשלם לתובע 10,090 ₪, שהיוו שווי של 43 ימי חופשה שלא נוצלו, בצירוף ריבית והצמדה מיום 1.5.2014. כמו כן הורה בית המשפט לנתבע, בהתחשב בנסיבות המקרה, לשלם לתובע סך של 4,000 ₪ כהחזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מסירת פסק הדין לנתבע.