תאד"מ 48326-05-21

תקציר

התיק סובב סביב תביעה כספית לפיצויים בגין התנגשות בין רכבו של התובע לבין משאיתו של הנתבע. על פי כתב התביעה של התובע, רכבם נסע כדין כאשר המשאית התנגשה בו מאחור. בתוך כך, הנתבעת טוענת כי רכבו של התובע ניסה לעקוף את המשאית מימין וסטה לנתיבה. התובעים העידו כי נקלעו לפקק תנועה איטי והתכוונו לפנות ימינה כדי לצאת ממנו. לטענתם, המשאית הייתה מאחוריהם ולפתע פגעה בהם מאחור וגרמה להם לסטות שמאלה כדי להימנע מפגיעה ישירה. מנגד, טען נהג המשאית כי רכבו של התובע חתך אותם בכך שנכנס לנתיבם באופן בלתי צפוי. לאחר בחינת הראיות ועדויות העדים, בית המשפט מצדד בגרסתו של נהג המשאית לאירועים. שוכנע כי התובע ניסה להיכנס לנתיב משמאל אך לא קיבל רשות מנהג המשאית וכי התובע ראה אותם. בית המשפט מדגיש כי מעשיו של התובע יצרו סיכון ולא עמדו בתקנות התעבורה, המחייבות זהירות מרבית בעת החלפת נתיב ומחייבות נהגים להימנע מתמרונים העלולים להוות סכנה לנהגים אחרים. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי לנהג המשאית הייתה זכות קדימה, במיוחד בהתחשב בנסיבות, לרבות חושך ופקק תנועה, שהגבילו את שדה הראייה שלהם. מעשיו של התובע, שלא בהתאם לזכות הקדימה, העמידו אותו במצב מסוכן. למרות שנהג המשאית יכול היה לנקוט משנה זהירות, בית המשפט קובע כי התובע נושא ברוב האחריות לתאונה. לפיכך, התביעה לפיצויים נדחית, והתובע חויב לפצות את הנתבע ב-3,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. החלטה זו מתבססת על כך שהתובע לא הוכיח, במאזן הסתברויות, כי נהג המשאית היה האחראי הבלעדי לתאונה.