ה"פ 1244/07

תקציר

התיק נסוב סביב בקשה לצו מניעה המחייב את המשיב, בעליו של אתר אינטרנט פופולרי, לחשוף את זהותו וכתובת פרוטוקול האינטרנט (IP) של משתמש אנונימי שפרסם תגובה מכפישה באתר. המבקשת, חברה העוסקת בהפקת מדיה, מתכוונת להגיש תביעת לשון הרע נגד משתמש זה, המכונה "Knowledgable". מהתגובה המדוברת, שפורסמה מתחת לכתבה על התפטרותו של מנהל בטלוויזיה, השתמע כי המבקש עסק בשוחד ובהתנהלות עסקית מושחתת. לטענת המבקשת, אמירות אלה הינן שקריות ומהוות לשון הרע, ועלולות לפגוע בשמה הטוב ובקשריה העסקיים. על בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת המבקש לחשיפת זהות המשתמש. נכון להיום, אין חקיקה ישראלית המסדירה את הנושא באופן ספציפי, אך שתי החלטות שיפוטיות בולטות קבעו תקדימים שונים. הראשון, פרשת פלונית, קובע כי יש לחשוף זהויות רק כאשר הפרסום עלול להוביל לאחריות פלילית בגין לשון הרע. השני, פרשת מור, נוקט גישה מרחיבה יותר, וקובע כי ניתן להורות על גילוי כאשר קיים חשש סביר לעוול או לעבירה אזרחית, ובלבד שמתקיימות נסיבות נוספות כדי למנוע "אפקט מצנן" על חופש הביטוי. לאחר ניתוח המגמה החקיקתית ושתי ההחלטות הסותרות, מגיע בית המשפט למסקנה כי הגישה הראויה היא להתערב ולחשוף את זהותו של המשתמש האנונימי כאשר קיים חשש ממשי לעוולות אזרחיות, שאינו מוגבל לעבירות פליליות פוטנציאליות. הדבר מבטיח איזון בין חופש הביטוי לבין זכויותיהם של הנפגעים לכאורה. במקרה הנוכחי, נחה דעתו של בית המשפט כי למבקש עומדת עילת תביעה לכאורה בגין לשון הרע נגד "ידע", ומצא כי הביטוי הוא מוחלט ועלול לפגוע בשמו הטוב ובעסקיו של המבקש. כמו כן, המבקש פעל בתום לב וביצע את הצעדים הדרושים לאיתור המשתמש. אשר על כן, בית המשפט נעתר לבקשה ומורה למשיב למסור למבקש את זהותו וכתובת ה-IP של "Knowledgable" בתוך 30 יום.