ת"א 56211-03-16

תקציר

הנתבעת ביקשה לזמן שני ראשי שב"כ לשעבר כעדים בתביעת לשון הרע שהגישו התובעים. העד הראשון, יובל דיסקין, כיהן כראש השב"כ בין השנים 2005-2011 – הנתבע התכוון לחקור אותו על דפוס התנהגות כללי המיוחס לתובעים, שהשופט מצא אותו לא רלוונטי ולא קביל שכן הוא לא התייחס לאירוע הספציפי נשוא התביעה. לפיכך, הבקשה לזמן את דיסקין נדחתה. העד השני, יורם כהן, כיהן כראש השב"כ בין השנים 2011 ל-2016, בזמן האירוע המדובר. השופט קבע כי כהן יוכל להעיד על האירוע בו היו מעורבים התובעים, אותו פרסמה הנתבעת והיווה את הבסיס לתביעה. זאת, משום שכהן, כראש ארגון האבטחה האמון על הגנת התובעים, יכול היה למסור עדות שמיעה קבילה בנושא. השופט הגביל את היקף עדותו של כהן לאירוע ספציפי זה ואסר על עדות כללית על דפוסי ההתנהגות לכאורה של התובעים או על נהלי השב"כ. התובעים ביקשו שלא להגיע לדיון ההוכחות שנקבע, אך השופט דחה את בקשתם וקבע כי על שני התובעים להתייצב ב-26.2.17, שכן הנתבע מתכוון לחקור אותם בכל מקרה. בקשת הנאשם לזמן עדים התקבלה באופן חלקי, והוא חויב להגיש את הזימון לכהן בתוך חמישה ימים מיום מתן פסק הדין.