ע"א 7307/14

תקציר

הערעור מתייחס לספינה שנתפסה על ידי המדינה בגין הפרה לכאורה של מצור ימי. המדינה פתחה בהליכים של לקוח נגד האנייה כעשרה חודשים לאחר תפיסתה. השאלה המרכזית להכרעה היא המועד שבו נדרשת המדינה לפתוח בהליכים של הלקוח. המדינה טענה כי יש לה שיקול דעת אם לפתוח בהליכים כאלה וכי היא אינה נדרשת להביא את האנייה בפני בית המשפט באופן מיידי, אלא רק בתוך פרק זמן סביר. המשיב ובית המשפט המחוזי טענו כי המדינה נדרשת לפתוח בהליכי הלקוח ללא שיהוי וכי השיהוי של עשרה חודשים בתיק הנדון אינו סביר. בית המשפט המחוזי קיבל את העמדה השנייה ודחה את טענת המדינה על הסף. המדינה ערערה על החלטה זו. בית המשפט העליון קבע כי למדינה אכן נתון שיקול דעת אם לפתוח בהליכים מלקוח או לשחרר ספינה שנתפסה. עם זאת, אם המדינה מחליטה לפתוח בהליכים מלקוח, עליה לעשות זאת בתוך פרק זמן סביר, שברוב המקרים נע בין מספר ימים למספר שבועות. בית המשפט הדגיש כי שיהוי בלתי סביר עשוי לזכות את בעלי האנייה בפיצויים וכי על המדינה לשמוע את טענותיהם בטרם תחליט להחרים את האנייה. במקרה הנדון, העיכוב של עשרה חודשים נמצא בלתי סביר והמדינה לא ערכה כל חקירה לגבי הנסיבות הספציפיות של האנייה. יתר על כן, המדינה לא הציגה כל הצדקה סבירה לעיכוב. לפיכך, הערעור נדחה. הספינה תשוחרר באופן מיידי והמדינה תישא בעלויות של 40 אלף שקל. השופט ג'ובראן והשופט מלצר הסכימו עם ההחלטה. השופט מלצר הוסיף כי לבית המשפט הימי יש סמכות לדון בתיקים של לקוח.