ע"א 4377/17

תקציר

פסק הדין של ערכאת הערעור דוחה למעשה ערעור של המערערים על סיווג פעילותם במקרקעין כ"עסק" החייב במס לפי חוק מס ערך מוסף (מע"מ). למרות טענות שהציגו המערערים, בית המשפט לא מצא בסיס ממשי להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי התחתון. המערערים קיבלו מקרקעין במתנה והחזיקו בהם במשך שנים עד שהקימו שותפות, הרשומה במע"מ, שעברה בסופו של דבר מפרדסים למקרקעין. באמצעות פעולות השבחה ומינוף מומחיות בפיתוח נדל"ן, מכרו המערערים קרקעות בעסקאות מרובות, בסכומים משמעותיים. בית המשפט דחה את טענות המערערים כי יש לראות בנכס בתל אביב נכס פרטי ולא עסקי, בעיקר בשל הדמיון בטיפול ובהנאה מכל נכסיהם, דבר המצביע על גישה עסקית אחידה. על המערערים היה הנטל להוכיח כי הנכס בתל אביב היה מחוץ לפעילותם העסקית, נטל שלא יכלו לעמוד בו. משכך, אושרה מכירת החלקה בתל אביב במסגרת פעילותם העסקית החייבת במס, דבר שהביא לדחיית הערעור ולהטלת הוצאות משפט על המערערים בסך 30,000 ₪. ניתוחו המעמיק של השופט י' עמית, שנתמך על ידי השופטים א' ברון וא' שטיין, אישר מחדש את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.