ת"פ 30623-05-21

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות חמורות הקשורות להתפרעויות והפרות סדר אלימות בתקופת עימות. הם השתתפו בהפרות סדר שחסמו כביש בינעירוני בנגב, סימנו לכלי רכב לעצור תוך שהם אוחזים באבנים, ויידו שתי אבנים לעבר ניידת משטרה. הנסיבות אופיינו כקיצוניות, בהתחשב בהקשר המלחמתי, בחומרת הפרות הסדר הפוגעות בתחושת הביטחון של האזרחים ובסכנה הפוטנציאלית לציבור המשתמש בכביש. כמו כן הודגש תפקידו של הנאשם בקרב המתפרעים, שכן הם היו דמות דומיננטית. למרבה המזל, לא נגרם נזק פיזי, אך החומרה הפוטנציאלית אינה מוטלת בספק. השופט שקל את היעדר עברו הפלילי של הנאשם ואת גילו הצעיר, אך נתן משקל רב יותר לצורך בהרתעה, במיוחד נוכח היעדר חרטה ונטייתו של הנאשם להסיט את האשמה. הודאתו של הנאשם באשמה הוכרה אך לא נחשבה לחובה, ולכן לא ניתנה הקלה בעונש. בהתחשב בכל הגורמים, נגזרו על הנאשם 38 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס של 8,500 שקל או 45 ימי מאסר במקום תשלום. גזר הדין נועד לאזן בין ההרתעה לחומרה תוך התחשבות בנסיבות הפרטניות. פסק הדין מדגיש את חומרתן הרבה של עבירות מסוג זה בעתות משבר ביטחון לאומי, ומדגיש את ההשפעה הפוטנציאלית על שלום הציבור וריבונותו.