בש"א 2399/11

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט עתירה להארכת המועד להגשה מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת הארכת מועדים סטטוטוריים מ"טעמים מיוחדים". ההחלטה מדגישה את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים כדי להבטיח את תפקודה היעיל של מערכת המשפט ולמנוע פגיעה בזכויות הפרוצדורליות והמהותיות של בעלי הדין. התקנה דורשת כי כל הארכה תהיה מוצדקת מטעמים מיוחדים, הכרוכים באיזון בין שיקולים רבים, לרבות סיבת השיהוי ומשכו, המשך ההליכים, הסתמכות הצד שכנגד וסיכוייו המשפטיים של הליך הערעור. במקרה הספציפי הזה, המערערת לא הוכיחה "סיבות מיוחדות" מהותיות לשיהוי, אלא רק ייחסה אותו לבא כוח קודם ללא הבהרה מספקת. אף שנשקלו סיכויי ההצלחה של הערעור, אין די בגורם זה לבדו כדי להצדיק הארכה ללא הסבר ברור לשיהוי. לפיכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, מה שחיזק את הצורך בעמידה קפדנית בלוחות זמנים פרוצדורליים אלא אם כן ניתנה הצדקה משכנעת.