ע"א 115/62

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור שהגיש הבנק המרכזי קנדה-ישראל בע"מ נגד מ. אלון (פיקוביץ'). הבנק החזיק במספר שטרי חוב המתחזים שהונפקו על ידי המועצה המקומית בנימינה, ותבע אישית את אלון, ראש המועצה, שכן חתם על השטרות. הבנק טען כי אלון חתם על השטרות "ללא אישור" או שלא בסמכותו, ולכן חלה עליו אחריות אישית. השופט קבע כי הבנק לא הביא ראיות לכך שלאלון לא היה אישור, וכי השטרות אינם תקפים בשל חוסר יכולתה של המועצה המקומית בנימינה להנפיק שטרות כאלה. כמו כן, השופטת טענה כי חתימה על שטר ללא הרשאה נחשבת לחתימה אישית ולא לחתימת הצד המיוצג, ולכן השטרות אינם נחשבים תקפים. עוד קבע השופט כי יש לפרש חתימה מעורפלת, המובילה לפסול השטר, כנותנת תוקף לשטר. באשר לטענות הנוספות של הבנק כי אלון ביצע מעשה פסול והפר את התחייבותו להרשאה, קבעה השופטת כי טענות אלה אינן פסולות שכן מעשים אלה אינם מהווים עילת תביעה, ובכל מקרה לא הוכחה כוונת מרמה מצדו של אלון. לפיכך, הערעור נדחה והבנק חויב לשלם לאלון הוצאות בסך 300 לירות.