תא"ח 64704-02-20

תקציר

השופטת דחתה את התביעה שהגישה התובעת המבקשת לפנות חוכר. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, תביעת התובע לא עמדה בדרישות להליך פינוי מהיר כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. טופס התביעה מולא כראוי, ולא צורפו מסמכים רלוונטיים, המהווים דרישת חובה במקרים כאלה. שנית, הטענה לא הייתה מידתית למורכבות התיק, שהיה כרוך בריבוי הליכים משפטיים, ונראה כי בחירה בהליך זה היטיבה רק עם התובע. שלישית, התובעת כבר השיגה פסק דין המורה על פינוי המושכר בהליך קודם, ולא ברור מדוע הוגשה תביעה חדשה מבלי לנסות תחילה לאכוף פסק דין זה. רביעית, נראה כי מתנהלים הליכים הקשורים לאותו נושא, אשר התובע לא גילה. הדבר העמיד בספק את אמיתות הטענה הנוכחית. חמישית, הנתבעים מסרו פרטים על הליך נוסף שהתובע לא הזכיר, מה שמטיל ספק נוסף בעניינו של התובע. שישית, הרלוונטיות של שניים מהנתבעים לתביעה לא הייתה ברורה, והתובע לא ביסס את זיקתם לפסק הדין הקודם. לבסוף ציינה השופטת כי אם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה למרות ההליכים השונים שהוזכרו, ניתן להגיש תביעה חדשה ומנוסחת כראוי בדרך המתאימה. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים, ולא נפסקו הוצאות נוספות למי מהצדדים.