רע"א 17433-12-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי: רע"א 17433-12-25 (בית המשפט העליון)** **מבוא:** ההחלטה הנדונה בפני בית המשפט העליון (כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ) מתייחסת לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. פסק דינו של בית משלום קיבל את עיקר תביעת המשיבים (שלומי ומיכל ניר) נגד המבקש (יהודה טרבלסי). ההחלטה דוחה את בקשת רשות הערעור, הן בשל אי-עמידה באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" והן בשל כך שהסוגיות המשפטיות שהועלו אינן חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים או שאינן הכרחיות להכרעה בערעור. **עיקרי הסכסוך וההליכים הקודמים:** 1. **עובדות רקע:** בשנת 2017, המבקש הציע למשיבים להשקיע 100,000 דולר במיזם של חברה אמריקאית. המבקש שלח כתב התחייבות בו ערב אישית להשבת סכום ההשקעה. במקביל, התנהלו מגעים לחתימה על הסכם הלוואה, שלא נחתם, לפיו המשיבים ילוו למבקש את הסכום. המשיבים העבירו את הכסף לחשבון המיועד, לאחר שהציגו הסכם השקעה עם גברת מזרחי (מבעלי המיזם) וחתמו על הצהרה לרשויות המס לפיה מטרת ההעברה היא "השקעה בנכס". המיזם נכשל והכסף אבד. 2. **פסק דין בית משפט השלום:** בית משלום קיבל את תביעת המשיבים נגד המבקש, הן בשל כתב הערבות המחייב את המבקש, והן בשל קביעה שהסכם ההלוואה (על אף שלא נחתם) מהווה חוזה מחייב. 3. **פסק דין בית משפט המחוזי:** בית המחוזי דחה את ערעור המבקש, תוך אימוץ קביעות השלום. בפרט, נדחתה טענת המבקש לקיומו של השתק שיפוטי, אשר לטענתו מונע מהמשיבים לטעון שמדובר בהסכם הלוואה, לאור הצגתם לרשויות (בנק ורשויות המס) כי מדובר ב"הסכם השקעה". בית המחוזי קבע כי מצגים אלו נוצרו בהתנהלות משותפת של שני הצדדים כלפי צד שלישי, ולכן, בהתאם להלכת **כהן נ' כהן** (ע"א 4170/14), המבקש מנוע מלטעון להשתק שיפוטי. **הסוגיות המשפטיות שהועלו בבקשת רשות הערעור:** 1. **החלת הלכת כהן על מצג כלפי רשויות המס:** המבקש טען כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלת הלכת **כהן** על מצג שהופנה כלפי רשויות המס (בישראל וארה"ב), שהינן גורם ציבורי, להבדיל מגורם פרטי. סוגיה זו עלתה כשאלת התנהלות כאשר "בעל דין מצהיר הצהרת כזב לרשויות המדינה". 2. **עיוות דין דיוני:** המבקש טען כי סירובו של בית משפט השלום לבקשתו להעיד את גברת מזרחי (המתגוררת בחו"ל) בהיוועדות חזותית, מנע ממנו להוכיח את טענותיו וגרם לו "עיוות דין דיוני חמור". **הכרעת בית המשפט העליון (השופטת כנפי-שטייניץ):** 1. **דחיית בקשת רשות הערעור:** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. הקביעה המרכזית היא שהבקשה אינה עומדת באמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), שכן אינה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין. 2. **ניתוח טענת ההשתק השיפוטי:** * **אופי "ערעורי" של הטענה:** בית המשפט העליון קבע כי טענת המבקש בנוגע להחלת הלכת **כהן** היא "ערעורית" מובהקת, המתמקדת ביישום ההלכה על עובדות המקרה, ואינה מצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" גם אם המבקש ניסה לשוות לה נופך עקרוני. * **עצמאות החיובים:** באופן מהותי יותר, בית המשפט העליון הדגיש כי גם אם היה מקבל את טענת המבקש בעניין ההשתק השיפוטי, הדבר לא היה משפיע על גורלו של הערעור. זאת מכיוון שבית משפט השלום ביסס את הכרעתו על שני "אדנים עצמאיים": כתב הערבות והסכם ההלוואה. כלומר, גם אם המשיבים היו מושתקים מלטעון שהסכם ההלוואה מחייב, החיוב מכוח כתב הערבות היה נותר על כנו. כפי שצוטט, "גם כאשר מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית וחשובה, אם אין בכוחה להשפיע על גורלו של הערעור– לא תינתן לגביה רשות ערעור בגלגול שלישי". (רע"א 200/23 **שחאדה נ' רלב"ג**). 3. **ניתוח טענת עיוות הדין הדיוני:** * **גבולות ההתערבות בהחלטות דיוניות:** בית המשפט העליון הזכיר כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בקלות בהחלטות ביניים דיוניות של הערכאה הדיונית, ובפרט לא ב"גלגול שלישי". * **שיקול דעת הערכאה הדיונית:** ההחלטה אם לגבות עדות באולם או באמצעות היוועדות חזותית נתונה לליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין בה כשלעצמה כדי לבסס טענה לעיוות דין. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **אמות המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מדגישה את המבחנים המחמירים למתן רשות ערעור בגלגול שלישי – הן בהיבט של שאלה משפטית כללית החורגת מהמקרה, והן בהיבט של מניעת עיוות דין. * **"אדנים עצמאיים" כמחסום לעיקרון השפיטות:** עיקרון משפטי חשוב שעולה מההחלטה הוא כי כאשר הכרעת בית משפט מבוססת על מספר עילות עצמאיות, סוגיה משפטית, גם אם היא עקרונית, לא תהווה עילה למתן רשות ערעור אם אינה משפיעה על גורלו של ההליך. הדבר מחזק את עקרון הסופיות של הכרעות שיפוטיות. * **גבולות ההתערבות בהחלטות דיוניות:** ההחלטה מחזקת את הלכת היסוד לפיה ערכאת ערעור נמנעת מלהתערב בשיקול הדעת הדיוני של הערכאה הראשונה, ובפרט בהחלטות הנוגעות לניהול הראיות, אלא במקרים חריגים של עיוות דין. * **השתק שיפוטי והתנהלות מול רשויות:** אף שבית המשפט לא נדרש להכריע בסוגיה העקרונית שהעלה המבקש לגבי החלת הלכת **כהן** על מצג כלפי רשויות המס, הוא מותיר אותה פתוחה. עם זאת, עצם הפסיקה כי הטענה "ערעורית" ואינה מהווה עילה ל"גלגול שלישי" מבטאת גישה פרגמטית של בית המשפט העליון, אשר מעוניין להתמקד במקרים בעלי חשיבות עקרונית אמיתית. * **"עיוות דין דיוני":** ההחלטה מפרשת את מושג "עיוות דין דיוני" באופן מצמצם, וקובעת כי סירוב לבקשה דיונית, גם אם היא פוגעת ביכולת ההוכחה, אינה בהכרח מהווה עיוות דין המצדיק התערבות ערעורית. **סיכום:** ההחלטה ברע"א 17433-12-25 מדגימה את תפקידו של בית המשפט העליון כמסנן ערעורים, תוך הקפדה על אמות מידה ברורות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ההחלטה מדגישה את חשיבותם של "אדנים עצמאיים" להכרעת הדין, ואת הזהירות הנדרשת בהתערבות בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית. אף שהסוגיה העקרונית שהועלתה לגבי השתק שיפוטי מול רשויות המס נותרה פתוחה, בית המשפט העליון בחר שלא לדון בה, משהיא אינה משפיעה על גורל ההליך דנן.